כידוע, נשים פטורות ממצוות-עשה התלויות בזמן, אבל במצוות פורים הן חייבות. וכך הגמרא אומרת: "נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס". "שאף על הנשים גזר המן... ועיקר הנס היה... על-ידי אסתר".
גם על חנוכה הגמרא מציינת שהנשים חייבות בנר חנוכה וכמו-כן הן חייבות בארבע כוסות של פסח, כי אף הן היו באותם ניסים. בחנוכה – היוונים פשטו ידם בבנות ישראל, והנס נעשה על-ידי אישה, יהודית, שכרתה את ראשו של שר צבא יוון; ובפסח – "בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור, נגאלו".
חינוך טהור
אך בפורים מודגשת ביותר השייכות לנשים, שכן עיקר הנס היה על-ידי אסתר, ואף המגילה נקראת על שמה – מגילת אסתר. מכאן עולה שנס פורים שייך במיוחד לנשים.
אחד הטעמים לכך הוא המסופר במדרש, שגזֵרת המן התבטלה על-ידי שמרדכי קיבץ עשרים ושניים אלף תינוקות של בית-רבן ולמד עמם תורה. הדגש הוא שמרדכי בעצמו, אף שהיה מגדולי ישראל וממנהיגי עם-ישראל, למד תורה עם הילדים ולא הסתפק בכך שהם ילמדו תורה עם מישהו אחר. מכאן עולה שביטול גזֵרת המן היה על-ידי החינוך היהודי הטהור.
מעלת האישה
בעניין החינוך של ילדי ישראל יש מעלה מיוחדת לנשים. אישה בישראל נקראת 'עקרת הבית', עיקרו של הבית היהודי. היא היסוד של הבית היהודי ועל-ידה נעשה עיקר החינוך של הילדים. האישה היא אפוא מניחת היסודות לקיומו של עם-ישראל.
אחריות מיוחדת זו מוטלת על האישה היהודייה בגלל מעלתה העליונה. בתורת הקבלה עניינה של אישה היא ספירת המלכות, המושרשת בעצמותו של הקב"ה עצמו. מעלה זו תבוא לידי ביטוי בזמן הגאולה כאשר יקויים הפסוק "אשת חיל עטרת בעלה". לכן דווקא על-ידי אישה, אסתר, נתבטלה גזֵרת המן ונהיה הנס של פורים.
נגד הקרירות
המלחמה בגזֵרת המן קיימת בכל דור ודור. המן הוא מזרע עמלק, שכל עניינו לקרר את היהודי מלהיות דבק בהתלהבות בקדושה. בימינו אנו נדרשים לעמוד מול תפיסות-עולם שגורמות לקרירות בעבודת ה' ולהחשבת ענייני העולם יותר מענייני הקדושה.
כאן בא לידי ביטוי כוחה המיוחד של האישה היהודייה. כשם שבימי מרדכי ואסתר היה ברור שביטול הגזֵרה יהיה על-ידי התמסרות מוחלטת לקב"ה, כאשר ילדי ישראל עוסקים בלימוד התורה בטהרתה – כך גם בימינו נשות ישראל צריכות לחנך את ילדיהן להתמסרות מוחלטת לתורה, בלי לחשוב על 'תכלית' גשמית ועל דאגות פרנסה וכדומה. כאשר הילדים מוסרים את עצמם לתורה – הם מבטיחים את קיומו של העם היהודי ועל-ידי זה מביאים שפע ברכה והצלחה לעצמם, לבני-הבית ולכל עם-ישראל.
(תורת מנחם כרך ח, עמ' 36) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
