היכונו ליום הגדול

יום חמישי הבא, ג' בתמוז, הוא יום ההילולא התשיעי של הרבי מליובאוויטש. חסידיו ומקושריו נוהגים לקיים ביום זה את דפוס ההנהגות שיצק הרבי לאחר הסתלקות חותנו, הרבי הקודם. בשבת-קודש זו משתדל כל אחד ואחד לעלות לתורה (ובמקום שמספר הקרואים אין בו דיי, עושים כמה מניינים לקריאת התורה). ביום רביעי לפני השקיעה מדליקים נר-נשמה. ביום חמישי בבוקר, אחרי התפילה, כותבים 'פדיון-נפש', מניחים אותו באחד מספריו של הרבי, ולאחר מכן משגרים אותו כדי לקראותו על הציון הקדוש (מספר הפקס': 7234444-718-001). נותנים תוספת צדקה למוסדותיו של הרבי, לומדים פרקים ממאמר החסידות האחרון שמסר, 'ואתה תצווה', וכן פרקי משנה שמתחילים באותיות שמו הקדוש. כמו-כן מקיימים התוועדות חסידית.

התוועדויות ואירועים

בתי-חב"ד ברחבי הארץ מקיימים התוועדויות גדולות ואירועים מיוחדים לרגל יום גדול וקדוש זה. באירועים אלה ישתתפו רבני המקום ופרנסיו וכן אורחים שיספרו על הרבי ועל פועלו ויחזקו את הציבור לדבוק בדרכיו וללכת באורחותיו. חסידי חב"ד מגבירים את הפעילות להפצת התורה והחסידות ולחיזוק האמונה בגאולה הקרובה לבוא. יתוגברו דוכני הנחת התפילין בחוצות הערים, והנשים יתגברו את הפעילות לזיכוי ציבור הנשים והבנות במצוות נרות שבת-קודש.

תורת הרבי ברוסית

הוצאת 'שמיר' (שומרי מצוות יוצאי רוסיה) הוציאה לאור בימים אלה את הכרך השני של לקוטי שיחות, לספר שמות, שבו מבחר שיחות של הרבי מליובאוויטש, המותאמות לקהל דובר הרוסית. כמו-כן הופיע הפילוסופיה של חב"ד, מאת ניסן מינדל, המגיש את עולמה הרעיוני של חסידות חב"ד. טל' 5385702-02.

שלחן שבת

יהודים ושקדים

במחלוקת על כהונת אהרן הכוהן חולל הקב"ה נס מיוחד ששימש אות לכהונתו של אהרון: הקב"ה ציווה ליטול את המטות של שנים-עשר נשיאי העדה, לכתוב על כל מטה את שם בעליו, ועל מטה שבט לוי ייכתב שם אהרן. המטות הונחו באוהל מועד, ומטה אהרן פרח, הוציא ציץ וגמל שקדים. השקדים היו הסימן וההוכחה שהקב"ה בחר באהרן להיות הכוהן הגדול.

לא בכדי נבחר השקד לייצג את ההוכחה לכהונה. חז"ל מסבירים זאת בתכונותיו הייחודיות: פירות השקד מבשילים במהירות, ומתחילת פריחתם ועד שהם נעשים מוכנים לאכילה עובר זמן קצר ביותר. המהירות הזאת קשורה קשר מיוחד לעניין הכהונה.

ברכה מהירה

מתפקידיו של כוהן לברך את ישראל. ברכת הכוהנים יש לה יתרון מיוחד – לא דיי שהיא מתקיימת, אלא היא גם יורדת לידי פועל במהירות ובלי מניעות ועיכובים. לעיתים זוכה האדם לברכת ה', אולם מסיבות כלשהן היא נשארת בעולמות העליונים ואינה יורדת למטה, אך ברכת כוהנים מגיעה עד למטה במהירות רבה.

עוד תכונה של הכוהנים מצוינת במאמר הגמרא "כוהנים זריזים הם". הם עושים את עבודתם במהירות ובזריזות. שתי התכונות הללו קשורות למהירות צמיחתם של השקדים.

כל יהודי כוהן

כאשר ניתנה התורה לעם-ישראל אמר הקב"ה: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים". כל אחד ואחד מבני-ישראל הוא בבחינת כוהן, אלא שמתוך בני-ישראל עצמם נבחרו שבט לוי והכוהנים להיות בדרגה עליונה יותר של כהונה. על-כן צריך כל יהודי ללמוד מעבודת הכוהנים לצורך עבודת ה' שלו.

כשצריכים לעשות דברים למען עם-ישראל ולמען חינוך ילדי ישראל, יכולים לחשוב – עדיין יש זמן, ובינתיים אפשר לדחות זאת למחר ולמחרתיים; לשם-מה הזריזות והחיפזון? פרשת השבוע מלמדת אותנו, שכל דבר שמסרו הקב"ה לידי יהודי, לשם מילוי שליחותו בעולם, צריך להיעשות באופן של 'שקדים', בזריזות, ואז הקב"ה מבטיח שגם הצלחת העבודה תהיה בבחינת 'שקדים' – לא יהיה צורך להמתין זמן רב לראיית הפירות הטובים מעבודת החינוך.

ברכת ה'

יתרה מזו: הזריזות תהיה לא רק בפעילות של הפצת היהדות, ולא רק בתוצאות טובות על המושפעים, אלא הקב"ה מוסיף "ואני אברכם" – הוא מברך את הכוהנים, את הפעילים, ואת כל מי שמפנים את זמנם, ונותנים מכוחם ומיגיעת שכלם לקרב יהודים אחרים ליהדות.

הקב"ה יזרז את ברכתו להם, באופן של שקדים, במהירות רבה, בכל צורכיהם, בגשמיות וברוחניות. כך נזכה לקיץ בריא בגשמיות וברוחניות ולמילוי השליחות בחינוך ילדי ישראל מתוך שמחה וטוב-לבב, וכך נראה גם פירות טובים מיד, ונזכה לגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

(לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1319)