שאלה: האם מותר לנגן ולרקוד בסעודת 'שבע ברכות' בימי 'בין המצרים', כשהנישואין היו לפני י"ז בתמוז?
תשובה: בימי 'בין המצרים' נהגו להימנע מענייני שמחה, ובכלל זה ריקודים וכלי-זמר.
לעניין חתן: בזמן חז"ל הייתה שמחת חתן וכלה כל שבעת ימי המשתה בתוך מבנה הנקרא 'חופה', ולכן פטרו בחג-הסוכות את החתן ואת כל הקרואים לשמחתו מלאכול בסוכה, מכיוון שבזמנם היו רגילים לבנות את הסוכה משלוש מחיצות בלבד, ולא היה אפשר להעביר אליה את הזוג הצעיר ושמחתו.
מכאן למדו, שאם דוחים מצוות-עשה של סוכה (וכן של שמחת יום-טוב, שהרי "מערבין שמחה בשמחה" בימי החג אם נישאו לפני החג) לצורך שמחת חתן וכלה, כל-שכן שדוחים בגללה את המנהג שלא לנגן ושלא לרקוד בין המצרים.
יש המתירים זאת בכל סעודת מצווה, כמו ברית מילה (למנהג הספרדים שמנגנים בה תמיד), בר-מצווה, פדיון הבן וסיום מסכת, ובפרט הכנסת ספר-תורה. ויש המתירים רק ריקודים ולא נגינה.
למעשה, גם מי שמתירים נגינה בסעודת שבע ברכות אינם נוהגים להתיר נגינה בשאר סעודות מצווה (בזמנה), אלא למנהג הספרדים, ואילו הכנסת ספר-תורה קובעים בדרך-כלל לימים שמחים.
מקורות: סוכה כה,א. טושו"ע או"ח סי' תרמ ס"ו ונו"כ (שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תרלט ס"י). שו"ע, רמ"א ונו"כ סי' תקנא ס"ב. כף החיים ס"ק מ. שו"ת: אגרות משה או"ח ח"א סי' קנט ד"ה והנה החת"ס, וח"ב סו"ס צה. משנה הלכות ח"ו סי' קט. ליקוטים: ילקוט יוסף מועדים עמ' 554 ס"ה. פסקי תשובות סי' תקנא ס"ק יג, הנשואין כהלכתם פרק טו סי"א, נטעי גבריאל הל' נישואין פרק קח ס"ב, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
