הקצין הנאצי הביט בקבוצת היהודים הכחושים, למודי התלאות, ובהבעת בוז קרא לעברם: "אתם חולמים על ירושלים? האבק שלכם, שיֵצא מהמשרפות, אולי הוא יזכה להגיע לירושלים". המילים האלה פצעו את ליבו של אחד היהודים, בנימין ורצברגר, והוא לחש לעצמו: "אני עוד אגיע לירושלים, על אפם ועל חמתם של הנאצים". והוא אכן עשה זאת.
בנימין (81) נולד בהונגריה. בן שלוש-עשרה היה כשאימי מלחמת-העולם השנייה טלטלו את חייו. הנער הצעיר שובץ לעבודת פרך. "סחבתי מסילות ברזל כבדות, שיפצתי טנקים ועבדתי בעבודות פיזיות קשות ביותר בנמל-התעופה בהונגריה", הוא מספר בעיניים זולגות דמעות. "בהמשך הוגלינו לגבול אוסטריה-הונגריה. צעדנו ימים ולילות, כמעט ללא מזון ומים. מי שתש כוחו נורה בידי הנאצים. כל הדרך הייתה זרועה גוויות. זה היה נורא".
מאתיים שרדו
מרבית הצועדים לא שרדו. המעטים שנותרו בחיים הובלו אל מחנה-ההשמדה מַאוּטהַאוּזֶן באוסטריה-עילית. שם הועסקו בנימין וחבריו בעבודות פרך שמטרתן הייתה לגרום ליהודים לגווע מאפיסת-כוחות. גם שם הצליח לשרוד, ולאחר מכן הועבר למחנה אחר. "היינו מכנים איש את רעהו 'יתוש'. יהודים מתו כיתושים, וגם נראינו כמו יתושים – עור ועצמות", הוא נאנח.
"אי-אפשר להבין איך שרדנו. מתוך אלפים נשארנו כמאתיים יהודים בלבד", אומר בנימין. ואז באו האמריקנים ושחררו את השבויים. "הם נתנו לנו טיפול רפואי ודאגו לכל מחסורנו. הם ניהלו קרבות קשים מאוד עם הנאצים והיו להם חללים רבים".
גרוטאה בלב ים
אחרי השחרור ניסה בנימין לחפש ניצולים מבני משפחתו, והתברר לו כי אין כאלה. "נשארתי בודד, את כולם נרצחו הנאצים", הוא אומר בלחש, ומעיניו שוב זולגות הדמעות.
לאחר מסע ארוך ומייגע הצליח בנימין לעלות לארץ-ישראל. "נדדתי בכמה וכמה מדינות, בתקווה להגיע בסופו של דבר לארץ-ישראל. נאלצתי לחיות לא-אחת במחתרת. בסופו של דבר זכיתי לעלות על ספינה ולהפליג לעבר חופי הארץ. אך התלאות שלנו לא נסתיימו. הספינה הייתה גרוטאה של ממש, וחישבה להישבר. בניסי-ניסים הצליח הקברניט, מנחם כהן שמו, להביא את הספינה לאי בודד ליד טורקיה. אבל בסופו של דבר הגענו לארץ".
שליחות בניקיון
בנימין הקים משפחה, לחם במלחמות ישראל ועבד לפרנסתו, אבל מילותיו של אותו נאצי עדיין צרבו את ליבו. לפני כחמש-עשרה שנים פרש לגמלאות והחליט שזה הזמן 'לנקום'. "למשרדי הנהלת הכותל המערבי בא יהודי מבוגר וביקש לעבוד בכותל", מספר לנו הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים. "בתחילה ניסינו להניאו מכך, אבל הוא התעקש. בסוף מצאתי לו עבודה – ניקיון אבני הכותל".
כבר חמש-עשרה שנים בנימין עוסק במלאכה הזאת: "אני מתייצב בכל בוקר ברחבת הכותל, מנקה את האבנים ודואג לניקיון המקום הקדוש", הוא אומר. "בני משפחתי ניסו כמה וכמה פעמים לשכנע אותי לחדול מכך, אך אני רואה בזה שליחות. אני מאושר לקום בכל בוקר בידיעה שאהיה עוד מעט ליד השכינה".
בנימין בכותל. האושר לעבוד ליד השכינה | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
