מחדיר התבטלות
"שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו). הכוונה הפנימית של מצווה זו היא להחדיר בעם ביטול וקבלת עול מלכות שמים, שכן המלך עצמו בטל בתכלית לקב"ה, וכאשר העם מתבטל אליו, יש בכך משום התבטלות למלכות שמים.
(דרך מצוותיך)
עשה לך רב
כשם שבזמן הבית נצטוו ישראל למנות להם מלך, כך בזמן הזה ישנו הציווי "עשה לך רב" (אבות א), וכמאמר חז"ל (גיטין פד) "מאן מלכי – רבנן". ציווי זה שייך במיוחד לזמננו, ערב ביאת משיח-צדקנו, שיהיה הן רב – ילמד תורה את כל העם, הן מלך – "מלך המשיח".
(הרבי מליובאוויטש)
יראה מהקב"ה לבדו
על הפסוק "שום תשים עליך מלך" אמרו חז"ל (סנהדרין כב): "שתהא אימתו עליך". כשם שהמלך אינו מפחד מפני אדם, אלא מפני מלך מלכי המלכים, כך תהיה אימה זו עליך, שלא תתיירא משום אדם אלא מהקב"ה בלבד.
(רבי צבי הכהן מרימנוב)
מלך על עצמך
"שום תשים עליך מלך" – על האדם לשים מלך על עצמו, שיהיה שולט על מעשיו, דיבוריו ומחשבותיו.
(רבי ישעיה מרופשיץ)
לא ככל הגויים
אף שיש מצווה בתורה למנות מלך התרעם שמואל הנביא על ישראל כאשר ביקשו שישים עליהם מלך. משום שהם אמרו "שימה עלינו מלך לשפטנו ככל הגויים" (שמואל-א ח,ה). הם רצו מלך לא משום רצונם לקיים את מצוות התורה, אלא כדי להידמות לאומות העולם, ולהיות "ככל הגויים".
(כתב סופר)
כמו ביום ההכתרה
"והיה כשבתו על כיסא ממלכתו" (דברים יז,יח). המלך צריך להתנהג בכל ימי שלטונו "כשבתו על כיסא ממלכתו" – כמו היום שהושיבוהו על כס המלוכה. ביום ההכתרה נהג בחסד ובטוב-לב, וכך עליו לנהוג כל ימי מלכותו.
(תכלת מרדכי)
שילוב תכונות
"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת" (דברים יז,יח). מלך ישראל, שהוא מנהיג האומה, צריך למזג בקרבו תקיפות וענווה. המנהיג צריך למזג בקרבו את 'משנה התורה' – מצד אחד יד תקיפה, ומצד שני "לבלתי רום לבבו מאחיו".
(ילקוט מרגלית)
הכול מתחיל בתורה
"והייתה עמו וקרא בה כל ימי חייו" (דברים יז,יט). קודם שהמלך עושה פעולה כלשהי עליו לקרוא בתורה. את כל אורחותיו עליו לשאוב מהתורה ולוודא שיהיו על-פי רוחה.
(חתם סופר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
