פרשתנו מתחילה בפסוק "כי תצא למלחמה על אויבך וּנְתָנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו". המפרשים מסבירים שבפסוק הזה הכוונה למלחמת רשות. המלחמות לכיבוש הארץ מידי עמי כנען הן מלחמות חובה, שנעשו על-פי ציווי ה', אבל יש מלחמות שעם-ישראל עצמו מחליט להילחם, והן נקראו מלחמות רשות.
כאן מתעוררת שאלה: אם מדובר במלחמות חובה, ברור שהקב"ה עומד לימינו של עם-ישראל ומעניק לו את הניצחון; אבל כאשר מדובר במלחמות רשות, מה הביטחון שעם-ישראל ינצח? והלוא התורה מדברת על ניצחון מובטח – "וּנְתָנו ה' אלוקיך בידך".
קידוש חיי היום-יום
גם ניסוח הפסוק דורש ביאור. תחילה נאמר "וּנְתָנו ה' אלוקיך בידך", שזו פעולה של הקב"ה, ואחר-כך נאמר "ושבית שביו", שזו פעולה של האדם – הוא שובה את השבי. מה טעם ההבדל הזה?
בפסוקים האלה נרמזת המלחמה הרוחנית המתקיימת בתוך האדם – המלחמה של הנשמה, נשמת היהודי, ביצר הרע. במלחמה הזאת יש 'מלחמת חובה', שזו המלחמה נגד הפרעות היצר, המנסה למנוע מיהודי לקיים את מצוות ה'; ויש 'מלחמת רשות' – המלחמה לקדש את חיי היום-יום של האדם, ולהפוך גם את החיים הגשמיים לקדושה.
לשבות שבי
ועל כך הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה על אויבך" – אתה יוצא למלחמה הזאת כשהמצב ההתחלתי הוא "על אויבך", למעלה מהאויב. הנשמה האלוקית גבוהה לאין-ערוך מיצר הרע, ולכן מובטח ליהודי הניצחון, שהקב"ה ייתן את יצר הרע בידו.
אמנם הקב"ה נותן את הכוח לניצחון, אך העבודה של 'שביית השבי' צריכה להיעשות ביוזמתו של האדם. היהודי נדרש לקחת את ענייני העולם, שלכאורה היו שייכים לצד השני, ולרתום אותם לעבודת ה'. עליו לקדש את אכילתו, שתייתו ושאר הצרכים הגשמיים, שגם הם ישמשו לעבודת הבורא. לכן נאמר "ושבית שביו", כי זו עבודה שאתה צריך לעשות ביוזמתך.
למעלה מההרגל
כדי להצליח בעבודה הזאת האדם נדרש לפעול מעבר לטבעו ולרגילותו. אדם יכול לעבוד את ה' על-פי טבעו ורגילותו, ואם חונך לתורה וליראת שמים, הרי עבודת ה' היא הדבר הטבעי בעבורו. אולם עבודה כזאת אינה שלמה, שכן היא מדודה ומוגבלת, ולמעשה האדם אינו נקרא 'עובד אלוקים', כי אין הוא נדרש לעבודה גדולה, אלא פועל על-פי טבעו ורגילותו.
העבודה האמיתית של "ושבית שביו" היא לפעול למעלה מהטבע ומהרגילות. גם כשמגיעה השעה שהכול מסיימים את לימודם – הוא ממשיך ולומד. הוא עושה דברים מעבר לחובתו, מתוך אכפתיות אמיתית ושאיפה למלא את רצון קונו. כשהאדם נוהג כן מובטחת לו ההצלחה גם ב'מלחמת הרשות', עד להשלמת המלחמה הכללית להבאת הגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם כרך מ, עמ' 342. התוועדויות תשמ"ח כרך ד, עמ' 278) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
