שאלה: השנה, תשס"ד, היא שנת 'מעשר עני'. מה משמעות הדבר?

תשובה: שנה זו היא השלישית במניין שהחל אחרי שנת השמיטה האחרונה, שחלה בשנת תשס"א. בשנה הראשונה והשנייה, הרביעית והחמישית, מפרישים מיבול הארץ, בין השאר, 'מעשר שני', ואילו בשנה השלישית והשישית לשמיטה מפרישים במקומו 'מעשר-עני'.

דיני שנת המעשר חלים על הירקות הנלקטים החל מראש-השנה, ועל הפירות שהגיעו לשליש הבשלתם, ולדעות אחרות לשליש גודלם, אחרי ט"ו בשבט, ראש-השנה לאילנות. לכן מרוב הירקות המגיעים בימים אלה לשווקים, ומהפירות שיגיעו באביב, צריך להפריש 'מעשר עני'.

ההבדל העיקרי בין 'מעשר שני' ל'מעשר עני' הוא, שב'מעשר שני' יש קדושה ופודים אותו במטבע; לעומתו, 'מעשר עני' אמנם חייבים להפרישו או לפחות לקבוע לו מקום, אבל אין בו כל קדושה, אלא הוא שייך לעניים.

בפירות ובירקות שבוודאי לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, חייבים גם לתת את ה'מעשר עני' לעניים. בירקות הנמכרים בשוק, שהם 'ספק טבל', יש דיון אם די לקבוע חלק מסויים מהפירות או הירקות כ'מעשר עני', או שצריכים גם לתיתם לעניים, מספק, אף ש"המוציא מחברו - עליו הראיה", מכיוון שבמתנות עניים אמרו חז"ל: "צדק משלך ותן לו". למעשה מקילים בזה.

את ה'מעשר' הוודאי, לאחר הפרשתו כדין, יש למסור לעניים או למוסד חינוך שמאכיל גם בני-עניים. כדי להקל את הנתינה בהפרשות עתידיות, אפשר להלוות לעני סכום מראש, שיתקזז מן המעשר, וגם לקבוע אותו כ'מכיר' שכל ה'מעשר עני' שייך לו עם הפרשתו, ולפטור בכך את נתינת כל ה'מעשר' של כל השנה (מכוני 'התורה והארץ' ו'תנובות שדה' עושים זאת בעבור כל מנוי).

מקורות: גיטין ל,א. חולין קלד,א. רמב"ם מעשר פ"ז ה"ה-ו. פי"ג ה"כ-כא. שו"ע יו"ד סי' רנט ס"ה וביאור הגר"א ס"ק טו. התורה והארץ א,49. משפטי ארץ תרו"מ פט"ז ופי"ז. קצירת השדה פט"ו.