הימים האלה הם ימי ההכנה לשנה החדשה, ואנו מתפללים ומקווים כי תהיה טובה יותר בכל המובנים. ומכיוון שכל דבר בחיי היהודי מונחה על-פי התורה, ודאי שגם עניינם של הימים האלה מופיע בבהירות בפרשה שאנו קוראים בתורה.
פרשת ניצבים נקראת תמיד לפני ראש-השנה, והמילה "היום" ("אתם ניצבים היום") מכוּונת לראש-השנה. זה היום שבו כולנו ניצבים ועומדים לפני הקב"ה. לפיכך הפסוקים שהפרשה נפתחת בהם נושאים את המסרים המיוחדים לימים האלה.
עמידה יציבה
בראש ובראשונה התורה אומרת: "אתם ניצבים". יהודים צריכים לעמוד עמידה איתנה, יציבה ומוצקה. אמנם הם "המעט מכל העמים", ובכל-זאת הם עומדים ביהדותם מתוך עוצמה ובלי להתכופף לפני העולם הלא-יהודי הגדול שמסביבם.
את הכוח לכך הם מקבלים מהמילה הבאה בפסוק: "כולכם". כאשר כל בני-ישראל מלוכדים ומאוחדים יחדיו, אין הם מתרשמים מהעולם שמסביבם, והם יכולים לעמוד בתקיפות נגד כל הקשיים וההפרעות.
מקור האחדות
אך עצם האחדות הזאת דורשת הסבר. איך ייתכן ליצור אחדות יציבה ואמיתית בין בני-אדם נבדלים, והלוא כל אחד ואחד חושב בדרך אחרת ויש לו מניעים אחרים ושאיפות אחרות?
התשובה ניתנת בהמשך הפסוק: "לפני ה' אלוקיכם". ההתאחדות של כל היהודים אפשרית משום שבעצם הם קשורים בנשמתם. בכל יהודי יש נפש אלוקית, שהיא "חלק א-לוה ממעל ממש". וכאשר כל נשמות ישראל עומדות לפני הקב"ה, מתוך תחושה שהוא "אלוקיכם" (כוחכם וחיוּתכם) – הדבר מביא התאחדות במידה המלאה ביותר בין יהודי אחד למשנהו ובין כל יהודי יחיד לכלל-ישראל.
ברית נצחית
בהמשך הפסוקים התורה מבהירה את המטרה והתכלית של ההתאחדות הזאת: "לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום". מטרת ההתאחדות היא להכניס כל יהודי בברית עם הקב"ה ולקבל את שבועתו. זו ברית שהקב"ה כורת היום, מחדש, עם כל יהודי ויהודי, ואנחנו מקבלים עלינו מחדש את מלכותו ומכתירים אותו למלך עלינו ועל העולם כולו.
בזכות הברית הזאת הקב"ה מבטיח שעם-ישראל יהיה עמו: "למען הקים אותך היום לו לעם". כאשר עם-ישראל מתנהג בחיי היום-יום על-פי הוראות התורה ומקיים את מצוות ה' – הוא נעשֶה עמו של הקב"ה וזוכה לקיום נצחי. על-ידי כך אנחנו זוכים לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות, בטוב הנראה והנגלה.
(אגרות-קודש כרך כ, עמ' שמב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
