לכל יהודי חלק בארצות קיני קניזי וקדמוני
כיוון ש"לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו' את הקיני את הקניזי ואת הקדמוני וגו'" היא הבטחה מפורשת בתורתנו הקדושה, שיש בזה התוקף של "דבר ה' זו הלכה" – נעשה כבר על-פי התורה ההליכה (הקשורה עם הלכה) למעמד ומצב של ירושת קיני קניזי וקדמוני. היינו, שגם בזמן הזה ששטח ארצות אלה (שישנו בקיומו בגשמיות ואפילו בחומריות) הוא בשליטת אינם-יהודים, שייך הוא לבעלותם של בני-ישראל.
ובפרט על-פי הידוע שגם בזמן הגלות (כש"גלינו מארצנו") יש לכל אחד ואחד מישראל חלק בארץ, אמה אחת או ד' אמות, כפי שמצינו לדינא בנוגע לכתיבת פרוזבול על הקרקע שגם בזמן הזה סומכין על החלק בארץ שיש לכל אחד ואחד מישראל. ויש לומר שכן הוא גם בנוגע לארץ קיני קניזי וקדמוני.
ומזה מובן שירושת ארץ עשר אומות היא ב"מזומן", וצריך רק שכל אחד ואחד יושיט ידו ויטול חלקו בארץ – בדרכי נועם ובדרכי שלום, שהרי "באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה כו'", כי אם שלום אמיתי, הן בחיים הפרטיים והן ועל אחת כמה וכמה, בחיים הכלליים.
(תורת- מנחם – התוועדויות' ה'תשנ"ב חלק א, עמ' 251-252)
לא תיתכן ירידה ללא עלייה למעלה ממנה
...וזה גם הביאור על הטענות שמוותרים על ה"רכוש גדול" – והעיקר לצאת רגע אחד קודם מהגלות וללכת אל הגאולה!
כך טענו יהודים וגדולי ישראל ואבות העולם, כפי שהגמרא מספרת, שיהודים במצרים טענו, שמוותרים הם על "רכוש גדול", העיקר שיצאו כבר מן הגלות.
אף-על-פי-כן עיכב אותם הקב"ה עוד "הרף עין" בגלות – מכיוון שכל הכוונה של "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" היה רק עבור ש"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", ובאם יגיעו לאחר הירידה רק לדרגא בה עמדו קודם הירידה – לא היה צורך בכל הירידה.
בכדי שיגיעו לעליה הנעלית יותר – למעלה מכפי שעמדו קודם הירידה – היה צורך בעוד רגע בגלות.
ועל דרך זה הוא הביאור גם על אריכות הגלות הנוכחית, שהיא על דרך ה"ירוד ירדנו" שהיה בגלות מצרים. שבכללות ה"ירוד ירדנו" כולל שתי ירידות, אך בפרטיות הוא כולל בו את כל הד' גלויות, גלות בבל, גלות פרס ומדי, גלות יון, עד לגלותנו זו – גלות אדום.
והרי יהודים טוענים ומתחננים לצאת מהגלות בהקדם האפשרי, מספיק כבר עניין הגלות של "שכינתא בגלותא" ובמילא – גם הימצאותם של ישראל בגלות, מדוע אם כן מעכבים אותם באריכות הגלות שכזו?!
והביאור על כך כנזכר לעיל: כל כוונת הגלות הינה רק בכדי שיגיעו לדרגא נעלית יותר מכפי שהיו לפני כל הגלות, כדי ש"יצאו ברכוש גדול", ולולא זאת לא הייתה כל הירידה.
(משיחת ש"פ דברים תש"מ. שיחות קודש תש"מ עמ' 717) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
