שאלה: האם החזן יכול להתחיל בחזרת הש"ץ כאשר אחד או שניים מהמתפללים עדיין עומדים בתפילה שמונה-עשרה ובלעדיהם אין תשעה עונים?
תשובה: בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן (ובדומה לזה בשולחן-ערוך הבית-יוסף) נאמר: "כששליח-ציבור חוזר התפילה יש לכל הקהל לשתוק ולכוון לברכות שמברך הש"ץ ולענות אמן, ואם אין תשעה מכוונים לברכותיו – קרוב להיות ברכותיו לבטלה... לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו, ויכוון לברכת הש"ץ".
מכאן עולה שיש להמתין עד שלפחות תשעה מהמתפללים יסיימו את התפילה ויוכלו לענות אמן.
לדעתו, רק ב'קדיש', 'קדושה' ו'ברכו' דיי בחמישה עונים (שעם הש"ץ הם רוב המניין), אבל לא בחזרת הש"ץ. וכן כתבו פוסקים רבים, ומהם: קיצור שולחן ערוך, בן איש חי וכף החיים (יש מקום להקל בזה אם הש"ץ טרם התפלל בלחש לעצמו, שאז אין חשש של ברכות לבטלה).
עם זה יש פוסקים (ומהם בעל 'יביע אומר', וכן פשטות דברי המשנה ברורה) הסבורים שכל זה לכתחילה, אבל בשעת הדחק, כשהמניין מצומצם ויש המאריכים בתפילה והזמן דוחק, אפשר לסמוך על המקילים (מגן אברהם, אליה רבא) ולהתחיל את החזרה כל עוד יש חמישה מאזינים.
אם בתחילת חזרת הש"ץ היו תשעה עונים, ומקצתם יצאו או שאינם מאזינים (ונשארו לא פחות מחמישה), אפשר לכל הדעות להמשיך בחזרת הש"ץ עד תומה, ולדעת הרמ"א ואדמו"ר הזקן עד קדיש תתקבל ועד בכלל (אך ללא נשיאת-כפיים וקריאת התורה).
מקורות: שו"ת הרא"ש כלל ד סי' יט. ב"י סי' נה ד"ה כתוב בהגהות מימוניות. שו"ע או"ח (ושו"ע אדה"ז) שם ס"ב (ס"ד) ס"ו וס"ח (ס"ז וסי"א, וסי' נו ס"ד), וסי' קכד ס"ד (ס"ו) ונו"כ. פסקי תשובות נה,יא. קכד,ט וש"נ. ילקוט יוסף (תשס"ד) שם הע' יד, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
