אם תיכנסו לכיתה שבה מלמד מאיר ברבי, מורה לנגינה, ספק אם תבחינו בדבר-מה חריג. "שלום ילדים, פִתחו בבקשה בעמוד חמש, קטע שני מלמעלה", נשמע קולו של מאיר. אבל אם תביטו במבט מעמיק יותר תגלו כי למאיר חוברת בכתב ברייל. התלמידים כבר התרגלו שסגי-נהור מלמד אותם תווי נגינה. "במרוצת השנים פיתחתי שיטת לימוד שמונעת מבוכה משני הצדדים", הוא מחייך.
מאיר (49) נולד בנתיבות. בגיל שש החל ללמוד בבית-ספר לעיוורים בירושלים. לאחר מכן למד מוזיקה. הוריו ומוריו זיהו אצלו פוטנציאל נדיר וסייעו לו להתקדם. מאיר החל לנגן באקורדיון, ובהמשך באורגן ובעוד כלי-נגינה.
נגינה בחושך
המוזיקה תפסה אותו. "כשהגעתי לגיל עשרים ושלוש התחלתי לשיר. תחילה שרתי בעיקר באירועים של בני משפחה וחברים. לצד זה התחלתי ללמד ילדים לנגן", מספר מאיר. "אחי דחף אותי כל הזמן לשיר באירועים ציבוריים. זה היה קשה בהתחלה, כשאתה לא ממש יודע מה קורה סביבך".
איש מהחוגגים אינו מעלה על דעתו שהזמר המופיע באירוע עיוור. "אני שומע את הקהל, קולט את האווירה, מריח את הריחות", הוא מסביר. "הרשמים האלה מספיקים לי כדי לשיר ולשַמח עד סוף הערב". הוא נוהג לסיים את האירוע בשיר מקורי, שבו משולבות מילים על מאור עיניים. "אני מעדיף לברוח ממרה שחורה ולהיות שמח בחלקי", הוא אומר, ונותן לכולנו שיעור באמונה.
החושים האחרים רגישים
לצד האירועים הוא מלמד, ואוהב במיוחד ללמד ילדים של 'חינוך מיוחד'. "זה אתגר ללמד אותם ולהכניס אותם לעולם המוזיקה", הוא מסביר. איך אפשר ללמד ילדים בלי לראותם? – "ברוך השם, אני מנצל את החושים האחרים, כמו השמיעה והריח. החושים האלה פועלים אצלי בעוצמה גבוהה הרבה יותר, ומאפשרים לי לנהל חוג בהצלחה רבה".
מאיר מתגורר במודיעין. הוא אב לשלושה: נועם, טליה ותמר. עיקר פרנסתו מאירועי שמחה. לאירועים הוא בא עם נהג-עוזר. "אני מקפיד תמיד להקים את מערכת ההגברה ולפרק אותה בעצמי. זה חלק מעבודתי. עיקר תפקידו של העוזר להיות איתי על הבמה. יש בינינו מילות קוד. כשמרימים את החתן למעלה, למשל, הוא זורק לי מילה ואני מיד מחליף לשיר תוסס וקורא בשמו של החתן".
רגישות לפנייה פתאומית
כשאתה משוחח עם מאיר אינך חש כלל את מגבלותיו. דיבורו שוטף וברור ועולם הדימויים שלו רחב. אהבתו לבריות מסייעת לו בחיים. "בשנים הראשונות, כשלימדתי מוזיקה, פעם אחת הילדים, שהבינו שאני לא יכול לראות אותם, פשוט קפצו עליי באמצע השיעור. בעודי שוכב על הרצפה אמרתי להם: 'אתם יודעים מה הבעיה שלי איתכם? – שאני ממש אוהב אתכם'. בתוך שניות קמו מעליי וחזרו למקומותיהם", הוא מספר.
גם בחיי היום-יום הוא משתדל לחייך. "לפעמים אני עולה לאוטובוס ושואל את הנהג איזה קו זה. הנהג מגיב: 'אתה לא רואה?', ואני מחזיר לו: 'לא, אני לא רואה'... התשובה כמובן מלוּוה בחיוך, כדי לא להביך את הנהג". מאיר גם מבקש להעביר מסר: "יש עיוורים שלפעמים עונים באגרסיביות כשפונים אליהם. צריך לדעת שפנייה פתאומית אל עיוור מוציאה אותו מהריכוז, וזה דבר שאדם רגיל אינו מודע לו".
שמח בחלקו. מאיר מנגן ושר באחד האירועים | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
