נושאים נוספים
	שיחת השבוע גליון 1258 - כל המדורים ברצף
	טהרנות שעולה על גדותיה
	יש חדש
	משה מחבר את נשמות ישראל
	כתית למאור
	כיצד מתפללים
	קשר לכלל-ישראל
	צדיקים במיתתם
	משה ואהרון יקומו
	אלף מקומות, עשרה מתפללים
	שימוש בכלי לא-טבול

טוב שיש מלחמה בשחיתות וחתירה לטוהר מידות. אך האם לא נוצרת אווירת רדיפה, שתרחיק אנשים טובים וראויים מהחיים הציבוריים?

הרמטכ"ל היוצא אשכנזי עולה לתורה והרמטכ"ל הנכנס גנץ בפתיחת ההיכל,

 במהלך ביקור משותף בבית־חב"ד בבל־הרבור שבפלורידה, ארה"ב (צילום: col)

התנהלות הציבורית בשנים האחרונות מעוררת תחושות מעורבות. מצד אחד, טוב שיש מלחמה בשחיתות וחתירה לטוהר מידות. אנשי ציבור, המנהלים את ענייני הציבור ומנהלים כספי ציבור, צריכים להיות נקיי כפיים, ומחובתם לפעול ביושר ובהגינות. מצד שני, האם לא נוצרת אווירת רדיפה, שתרחיק אנשים טובים וראויים מהחיים הציבוריים?

איש איננו מושלם, ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". כל אדם שוגה ומועד, ובמיוחד איש-ציבור שנדרש לעשרות החלטות בכל יום ויום. אם נדרוש אפס תקלות מכל מועמד לתפקיד ציבורי – אולי נצליח למצוא מישהו שלא עשה מאומה בימי חייו. אדם כזה גם לא כשל...

חיסרון שהוא יתרון

חז"ל אומרים משפט שנשמע תמוה: "אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו". כלומר, עלינו לחפש מראש אנשי-ציבור שאינם מושלמים, אנשים שיש מאחוריהם 'קופה של שרצים'.

חז"ל גם מנמקים את דבריהם: "שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו: חזור לאחוריך". נמצא שדווקא החסרונות של האיש והכתמים שיש בעברו מעניקים לציבור אפשרות לסלקו מתפקידו אם לא ימלא אותו כראוי. במובן זה אנשים מושלמים מהווים בעיה, כי אין דרך להדיחם מתפקידם.

ברור שאין כוונת חז"ל כי יש לחפש דווקא אנשים מושחתים לתפקידים ציבוריים. אנשים כאלה בהחלט אינם צריכים לנהל את ענייני הציבור. אבל אנשים טובים וראויים שכשלו בעבר אינם צריכים להיפסל, ולהפך, דווקא הכתמים בעברם ימנעו מהם להתנשא על הציבור.

מחדלים בלי חשבון

לפני כמה שבועות קראנו בתורה על עצתו של יתרו למשה רבנו כי ימנה לשופטים "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע". בפועל, משה רבנו מצא רק 'אנשי חיל', אבל את שאר התכונות לא מצא (הבדיחה העממית אומרת ש'שונאי בצע' אי-אפשר למצוא אפילו תמורת כסף...). כי המציאות היא שאין בעולמנו שלמות.

מטרידה מאוד העובדה שטהרנות-היתר מופנית לכיוונים מסויימים מאוד. ראו את הלהט שבו דרשו הסקת מסקנות אישיות בשל השרפה בכרמל. לא ראינו להט כזה אחרי התוצאות המרות של הסכמי אוסלו. כאלפיים יהודים שילמו בחייהם על ההרפתקה האומללה הזאת, ואיש לא נדרש לתת דין וחשבון.

גם לא שמענו תביעה להסקת מסקנות בעקבות מחדל ה'התנתקות'. כעשרת-אלפים בני-אדם עדיין זרוקים במגורים ארעיים. חייהם של כל תושבי הנגב המערבי נהפכו לסיוט. החמאס שעלה לאחר יציאת צה"ל מצטייד בטילים ארוכי-טווח שמאיימים על גוש דן. מישהו התפטר בעקבות תמיכתו במהלך הזה?!

אז אולי גם התביעה לניקיון כפיים נגועה בחוסר ניקיון כפיים?