המהפך משמח
השמחה של חודש אדר איננה שמחה רגילה, אלא זו שמחה על המהפך "מיגון לשמחה". לכן השמחה של פורים היא "עד דלא ידע", כי כאשר מצב של הפך משמחה מתהפך לשמחה, השמחה היא ביתר שאת וביתר עוז.
(הרבי מליובאוויטש)
יהודי בכל עת
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (אסתר ב,ה). מרדכי התנהג כיהודי לא רק בביתו או בבית-המדרש, אלא גם כשהלך בשושן הבירה התנהג כפי שיאה ליהודי להתנהג. הוא לא נהג כדעת האומרים 'היֵה יהודי בביתך ואדם בצאתך'.
(רבי יהונתן אייבשיץ)
איש יהודי הולך
כשמרדכי היה בשושן הבירה ידעו מיד שהוא איש יהודי, עוד קודם שידעו ששמו מרדכי ראו כבר מרחוק שהולך כאן איש יהודי.
(שיחות קודש)
להביט בספר
"אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" (אסתר ט,כה). כדי להינצל ממחשבות זרות בעת התפילה יש להתפלל מתוך הסידור ולא על-פה., הדבר רמוז בפסוק הזה – אם יתפלל "עם הספר", כשעיניו בסידור התפילה, הדבר יפעל ש"ישוב מחשבתו הרעה" – לא ייפלו לו מחשבות זרות בעת התפילה.
(החיד"א)
עמדו בניסיון
מדוע דווקא בפורים תיקנו את המצווה של מתנות לאביונים? משום שהמלך אחשורוש נתן רשות לבוז בז, אבל היהודים לא ניצלו זכות זו, כפי שנאמר (אסתר ט,טו) "ובביזה לא שלחו את ידם", וזה היה ניסיון גדול בעבור העניים. לכן תיקנו להם בפורים את מצוות מתנות לאביונים.
(רבי אברהם-מרדכי מגור)
מחזיר פיקדון
"איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט,כד). אדם יכול לחשוב שכאשר הוא נותן מתנה לאביון הוא עושה לו טובה ונותן לו משלו. מקדים הפסוק ואומר: "איש לרעהו" – האביון הוא חברך, שווה לך, ואינך עושה לו טובה. הכסף שבידך אינו אלא פיקדון שהופקד אצלך, כדי לתת ממנו לזולת.
(לקוטי שיחות)
ביטול הקטרוג
מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים מטרתן לתקן את הקטרוג שהיה על עם-ישראל, שהם עם "מפוזר ומפורד", שאין ביניהם אחדות. כמענה על זה באו המצוות האלה, שעניינן חיבור ואחדות בין חלקי עם-ישראל.
(לקוטי שיחות)
תחפושת נאה
לסעודת פורים בבית-מדרשו של רבי חיים מצאנז נכנס אחד מקלי-הדעת בעיר. האיש התחפש לרבי, חבש שטריימל לראשו ולבש בגדי אדמו"ר. אמר לו רבי חיים: זה באמת נוסח פורים, ככתוב (אסתר ח,יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
