הונאה בענייני יראת-שמים
"ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך" (ויקרא כה,יז). גם כאשר מדובר בענייני יראת-שמים אל תרמו איש את אחיו.
(הסבא משפולה)
הכר את עצמך
אל לו לאדם להונות את מידת האמת שבו עצמו. שומה עליו להכיר באמת את שפלות ערכו.
(רבי צבי-הירש מרימנוב)
לפנים משורת הדין
"ולא תונו איש את עמיתו" זה על-פי הדין, אבל חסיד נוהג לִפְנים משורת הדין. הלפנים משורת הדין הוא שלא ירמה האדם אף את עצמו.
(חידושי הרי"ם)
עמיתך לרמאות
"ולא תונו איש את עמיתו" – אפילו הוא 'עמיתך', חברך לרמאות, רמאי כמוך, אפילו אותו אסור לך להונות.
(אלשיך)
לא להונות את האח
"אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כה,יד). לעיתים אדם מורה היתר לעצמו להונות אח או קרוב משפחה בקלות יתרה מלהונות איש זר, באומרו שקרוב משפחתו ממילה חייב לתמוך בו. על כן התורה מזהירה ואומרת "אל תונו איש את אחיו" – לא רק את הזר, אלא אף את האח אסור להונות.
(כפליים לתושייה)
פרנסה בלי הונאה
את הברכה לפרנסה נותן הקב"ה, והאדם נדרש רק לעשות 'כלי' לפרנסתו. עליו להשתדל בכל כוחו שהכלי יהיה טהור מכל פסולת של הונאה וכדומה, שאז הוא כלי הראוי לברכה העליונה לפרנסה ברווח, ושפרנסתו תלך למקום הראוי ותנוצל רק לדברים שיש בהם תועלת.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
לא לנצל יראת-שמים
אל תונה את עמיתך ביראת ה' שבך. אל תנסה לזכות באמונו על-ידי יצירת רושם שאתה מקיים את "ויראת מאלוקיך".
(רבי ברוך ממז'יבוז')
יושר וקיום מצוות
"ולא תונו איש את עמיתו... ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי" (ויקרא כה,יז-יח). אם לא תונו איש את אחיו ואם תנהגו ביושר, ודאי שתשמרו גם את שאר החוקים והמשפטים שבתורה. אדם כשר קל לו להיות גם יהודי כשר.
(רבי נפתלי מרופשיץ) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
