חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:41 זריחה: 5:36 ה' בסיון התש"פ, 28/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בעל הקורא בבית חיינו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 881 - כל המדורים ברצף
משה ואהרן בעבודת ה': שני קווי עבודה
למהר את העלאת הנרות בבית-המקדש
בעל הקורא בבית חיינו
פרשת בהעלותך
"ואם לא עכשיו, אימתי"
כבוד הרב / כיסוי הראש לכלה
הלכות ומנהגי חב"ד

זכותו הגדולה של הרב מרדכי שוסטרמן ז"ל בקריאה בתורה במניין הרבי במשך כמעט ארבעים שנה * יש ללמד את הנערים שיֵדעו לקרוא לכל הפחות שני וחמישי – אמר לו הרבי * טרם הנשיאות ביקש ממנו הרבי לקרוא בעבורו במנחת יום-הכיפורים * מינויו לבעל-קורא קבוע על-ידי הגבאי ר' יוחנן גורדון, ועל דברים התלויים במנהג * ומה תבע ממנו הרבי לגבי שיעור בישיבה בקריאת התורה ובדקדוק נכון בתפילה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לעבור על הפרשה

בהתוועדות שבת-קודש פרשת מטות-מסעי תשל"ג (שיחות קודש תשל"ג כרך ב, עמ' 298) הסביר הרבי את מעלת קריאת-התורה:

קריאת התורה בשבת עניינה גילוי דבר ה' המתגלה עתה, ומכיוון שזהו דבר ה' אין נוגע באיזה מעמד ומצב שרוי היהודי, הרי זה "דבר ה'", וממילא פועלים הדברים את פעולתם [שכן הוא גם כאשר פשוט שבפשוטים מתיישב ללמוד כמה מילים, ואפילו אות בתורה – הרי הוא כבר מחוייב לברך ברכת התורה – אף כשמדובר ביחיד].

על-אחת-כמה-וכמה בנוגע קריאת התורה שהיא ברבים, וקוראים פרשה שלמה בתורה, ויש ז' עליות ומפטיר...

בהזדמנות אחרת (התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 248) התייחס הרבי לעובדה שהבעל-קורא מתכונן לקריאה ברבים על-ידי-כך שעובר על הפרשה בינו לבין עצמו ("מן האלוקים אתה למד.. אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל"), כדי שקריאת התורה (תוך דיוק על האותיות, הנקודות והטעמים) תהיה בתכלית הדיוק, וציין את המובא בתורת הרב המגיד ממזריטש, שטעמים נקודות אותיות ראשי-תיבות 'טנא', שעניינו המשכת האורות בכלים.

ובשבת פרשת תרומה תש"מ (שיחות קודש תש"מ כרך ב, עמ' 32) התבטא:

למרות שהבעל-קורא קורא בכל שנה ושנה אותה הקריאה – בכל זאת, דבר טוב ונכון לעבור ולהביט בפרשה לפני הקריאה.

רבים צריכים לו

על מצבתו של ר' מרדכי שוסטרמן, שנלב"ע באור לכ"ב באייר תשנ"ה, נחקק: "בעל קורא דייקן ומצויין זכה לקרוא בתורה לפני כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו קרוב לתשעה ושלושים שנה".

ביום א', ט"ו בסיוון תשמ"ט, עבר הרב שוסטרמן במהלך חלוקת השטרות לצדקה – טרם היכנסו לבית רפואה לטיפול רפואי. הרבי אמר לו (תמצית הדברים):

ליטול קופת צדקה, תהיה זו הוספה, להוסיף בטיפול, הרי "רבים צריכים לו" – קורא תורה ברבים, לשוב בהקדם האפשרי, ו'יאריך ימים על ממלכתו', ברכה והצלחה.

"זה המקצוע שלכם"

בשלהי חודש תשרי תש"נ עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו בחלוקת השטרות לצדקה, והציגם לפני הרבי: "אלו נכדיי – וולף וגרייזמן". הרבי שאל בתגובה: אתה מלמד אותם גם לקרוא בתורה?

הרב שוסטרמן השיב בחיוב, כי אכן כמה ימים קודם לכן החל ללמד את נכדיו קצת מענייני קריאת התורה, כמה כללים בדקדוק ועוד.

על כך אמר לו הרבי:

זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה.

מאז התאמץ עוד יותר להקנות לנכדיו ידיעות בקריאת התורה ובדקדוק.

דאגה לממלא מקום

ביום הולדתו, ער"ח אלול תנש"א, בעוברו בחלוקת השטרות לצדקה, שמע הרב שוסטרמן תוספת ברכה מיוחדת (וכן דולר נוסף): "הצלחה, כפי שהיה המלך נוהג, לקרוא בתורה לפני כל העם כולו, יהיה בשעה טובה ובבריאות טובה – אמן כן-יהי-רצון".

וטרם נסיעתו לארץ-הקודש ביום א' י"ב במרחשוון תשנ"ב בירכו הרבי ואמר לו בחיוך:

מן הסתם דאגתם למי שיקרא בתורה...

זוגתו מרת הענא (ז"ל. נלב"ע בח' באייר השנה) השיבה: בוודאי!

מדקדק באותיותיה

ה'זהיר טפי' של הרב שוסטרמן היה קריאת התורה, שהתחיל ללמוד אותה עוד טרם היותו בר-מצווה. בשנת הי"ד לחייו (נולד בשנת תרד"ע) למד דקדוק ודיוק בקריאת התורה, ובשנת הט"ו החל לקרוא סדרות (פרשות) שלמות באופן רגיל וקבוע.

במיוחד העריך את זכותו הגדולה ואחריותו בקריאת התורה במעמד כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ב-770 במשך קרוב לט"ל שנה. אף שידע את כל התורה כולה הדק היטב על-פה, בכל זאת נהג בכל שבת-קודש בבוקר לשבת עם ה'תיקון הברדיצ'ובי' ולעבור על ה'סדרה' עוד פעם, כדי שתהיה שנונה בפיו עוד יותר. ואכן בצוואתו לבני משפחתו כתב: "לא יכתבו עלי שום תוארים... וזהו בדווקא .. [רק] אפשר זה שקראתי בתורה ב-770 קרוב ל- 39 שנה".

רשימתנו זו מתבססת על הספר שאת חלקו העיקרי כתב בעצמו, והמשכו נתוסף לאחר פטירתו – "מז'לאבין לניו יורק" – "למען ידעו... בנים יולדו", על-פי מהדורת תשנ"ז.

מפטיר יונה אצל 'הרמ"ש'

ביום הכיפורים תש"י, לעת המנחה, כאשר התפנה הרב שוסטרמן ממשרתו בבית-הכנסת במקום מגוריו – אז עוד התגורר באיסט-פלטבוש – הלך ל-770 לגמור שם את תפילות יום-הכיפורים. בהגיעו, כאשר עלה לקומה השנייה, פנה אליו הרבי נשיא דורנו (אז "הרמ"ש") ושאלו, אם יהיה מוכן לקרוא בעבורו את קריאת התורה של מנחת יום-הכיפורים. הוא השיב מיד "בוודאי!". וכך, במסדרון לפני הכניסה לחדר האוכל עמד שולחן קטן (בדרך כלל היו מונחים שם ספרי טלפון), הביאו ספר תורה והניחוהו על שולחן זה. ר' מרדכי קרא את הקריאה, והרבי נשיא דורנו עלה למפטיר יונה.

בעל קורא קבוע ב-770

סיפר הרב שוסטרמן: הגבאי הרה"ח ר' יוחנן גורדון ע"ה היה בעל קורא הקבוע אצל הרבי ב-770, אולם כשהזקין והיתה קשה עליו הקריאה בתורה, הנה כל אחד מאנ"ש שידע לקרוא בתורה, כשהיה בא בשבת-קודש להתפלל ב-770, היה ר' יוחנן מבקש ממנו לקרוא בתורה. גם אני, עוד כשגרתי באיסט פלעטבוש, כאשר הייתי בא לפעמים להתפלל ב-770, היה ר' יוחנן מבקש ממני ומכבד אותי בקריאת התורה.

אבל כשהעתקתי את מקום מגוריי ל'קראון הייטס' (לפני חג-הפסח תשט"ו) ונעשיתי מתפלל קבוע (בשבת-קודש) ב-770, היה הר"ר יוחנן מבקש ממני בכל שבת ושבת לעלות ולקרוא (כי אני בעצמי אין מנהגי להידחף למעלה...). כך היה מדי שבת בשבתו, עד שעברה כשנה ואז אמר לי ר' יוחנן: "עד מתי אקרא לך כל שבת – עלה כבר מעצמך!". מני אז התחלתי לעלות ולקרוא בקביעות, כך עד (לערך) אמצע שנת תשנ"ד – כלומר קרוב לשלושים ותשע שנה (לערך). בד בבד שמרתי על כבודו של ר' יוחנן – ובהגיע קריאת תורה מכובדת, כמו קריאת תורה של ימים נוראים, הייתי פונה אליו ומבקשו "אולי יקרא כבודו בעצמו?".

רק פעם אחת נענה לבקשתי ועלה לקרוא בראש-השנה, ושמעתי ממנו אז קריאת התורה של ראש-השנה. [כשנפטר ר' יוחנן נתבקשתי על-ידי הגבאי שמילא את מקומו, למלאות את מקומו גם באמירת ברכת החודש].

המנהג תלוי בבעל קורא

כאשר הסתפקתי כיצד לנהוג בעניינים התלויים במנהג נועצתי בר' יוחנן שהיה משיב לי: "כפי שתעשה – כך יהיה נכון".

בבית-הכנסת ב-770 נהגו עוד טרם בואי להפסיק בפרשת דברים, בקריאה לכהן, פסוק אחד לפני שני, כדי שלא להתחיל פרשה שנייה בפסוק איכה. כך נהגתי גם אני, וכך הדפיסו ב'ספר המנהגים' עמ' 31. אירע פעם אחת שהרב החסיד הישיש ר' אלי' סימפסון ז"ל הגיע להתפלל בשבת חזון (דברים) ב-770 ובשמעו את קריאת התורה ממני כנוסח הנ"ל, העיר לי שמעולם לא היה מנהג כזה (בליובאוויטש)!

ביררתי אחר-כך אצל הגה"ח רבי יעקב לנדא זצ"ל, אב"ד דבני-ברק, שהוא היה בעל-הקורא בליובאוויטש, והוא אכן השיב לי שלא היו עושים שום שינוי, והיו מתחילים בפשטות ב"איכה אשא לבדי". מני אז הנני נוהג כהוראתו – לבלתי עשות שום שינוי – ומתחיל כנדפס בחומשים.

[במאמר המוסגר יצויין, כי בשנת תשמ"א, בעת ביקורו של כ"ק אדמו"ר מבעלז אצל הרבי, אמר לו הרבי לגבי מנהגים בקריאת התורה (ראה ברשימת השיחה שהתפרסמה בשלמות מחדש בשנת תשס"ט סעיף לב): איני מתערב בכיוצא-בזה, וממילא הדבר תלוי בבעל-קורא].

שידעו להתפלל נכון...

סיפר הרב שוסטרמן: בערב ראש חודש אלול תשכ"ב נכנסתי ליחידות, והנה טרם צאתי מהיכל קדשו פנה אלי הרבי ושאל:

מה היו התוצאות ממה שהתחלתם ללמד פעם את הבחורים קריאת-התורה?

הרקע לשאלה:

כמה שנים קודם לכם יזם ראש-הישיבה הרב מרדכי מנטליק ז"ל שאלמד את הבחורים דקדוק וקריאת-התורה. פעם בשבוע – בערב – הייתי מרצה לפניהם שיעור בדקדוק הנוגע לקריאת התורה.

אחד הבחורים דאז, הת' מרדכי קלמנסון, היה מכין שכפולים רבים מהשיעורים הנמסרים, והרבה בחורים נטלו בכך חלק.

הרבי המשיך לשאול:

מי אירגן זאת? כמה השתתפו? מי (התמיד ו)המשיך בכך? ומדוע אין ממשיכים בזה?

והוסיף ואמר:

כיוון שעתה חודשי אלול-תשרי קשה לארגן זאת עכשיו, אבל בתחילת זמן הלימודים הבא ראוי להמשיך בכך.

ומכיוון שעתה הוא יום ההולדת שלכם תקשרו זאת עם יום ההולדת, ותמסרו זאת מיד. יכולים אתם לומר זאת משמי.

ממשיך הרב שוסטרמן: מובן שמסרתי את הדברים מיד לרב מנטליק והשיעורים חודשו.

באותו מעמד אמר לי הרבי עוד:

כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!

* * *

הערת הכותב: לעצם נושא לימוד נערים לקריאת-התורה, מכמה מקומות עולה שדעתו של הרבי להרגיל מעט בקריאת התורה, בעיקר את "מי שראו בו כשרון לחזור בקלות על טעמי המקרא, עד כדי לקרותו בעל-פה" (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' רכב-ג); השווה ל'יחידות' מי"ד מנחם-אב תשי"ג (התקשרות גליון ג' (שופטים תשנ"ד) במדור זה עמ' 17). ועוד חזון למועד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)