נושאים נוספים
	התקשרות 893 - כל המדורים ברצף
	לצאת עם המלך מהשדה אל העיר
	"תקע בשופר גדול לחירותנו"
	תשובות הרשב"א
	פרשת שופטים
	"משה קיבל תורה מסיני"
	הערות לנוסח הסליחות

הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר

הערות לנוסח ה'סליחות' ¹

ב'סליחות' הנדפס מחדש בארץ-הקודש, תוקן בפנים בכמה מקומות על-פי ה'נוסח-אחר' שציין הרבי ב'ליקוט טעמים ומקורות' הנדפס בסוף הסליחות, גם כשהרבי לא נטה להכריע כמותו, ומבלי להעיר על כך ('אורך ואמיתך', עמ' 184. 'הורית דרך תשובה' עמ' 186), וכל-שכן, כשהרבי תיקן 'צריך-להיות...' (כמו ב'אנא עוררה', עמ' 144). ולכאורה – בצדק נהגו כך.

ולפי זה, לפלא שבמקומות אחרים לא תיקנו בפנים, ורק העתיקו זאת כ"נוסחא אחרת" בשולי הגיליון ('איה כל נפלאותיך', ס"ע 65. 'אם עוונינו' עמ' 124. 'את ה' בהמצאו' עמ' 180. 'אבלה נפשי', עמ' 181).

ויתרה מזו – בעמ' 67, בפיוט 'חוקר הכל וסוקר' – שהרבי הכריע כגירסה "ואת עמלק תעקר", ובכל זאת נדפסה גירסה זו רק כ'נ"א'.

ובעמ' 46, בפיוט 'אני יום אירא' – נוסחא אחרת "מלכת גם...". ב'ליקוט' אין זו נוסחא אחרת, אלא "כן-צריך-לומר". ולגופו של עניין, מדפיסי ה'ליקוט' קראו בטעות את הכתב-יד-קודש של הרבי (בו האות ש' דומה לאות ג'), וצריך להיות: "מלכתשם [=שלא לכתוש אותם] בבית הבד".

הערות נוספות:

בסליחות ליום ראשון, בפיוט "תבוא לפניך שוועת חינון" [בהוצאת קה"ת, אה"ק תש"ס עמ' 8, שו"ה בך]: "אלה מרחוק יבואו כתים, ואלה מצפון ציים וכתים". צ"ל "אלה" גם בפעם השנייה, שהרי כל הסליחה היא על-פי א"ב כפול.

בפיוט 'במוצאי מנוחה' , בקטע 'יוצר אתה': לפי תיקון אדמו"ר הזקן ב'אדון עולם' (על-פי שערי תפילה להר"ז הענא, שכתב שתיבת 'יציר' אינה נכונה) צריך להיות גם כאן "יצור" במקום "יציר".

בסליחות לכל הימים – בקטע 'זכור רחמיך': השתבש הפיסוק, וצ"ל: "זכור עדתך קנית קדם, גאלת שבט...".

שם, בפיוט 'א-ל רחום שמך': הרבי היה אומר: "עשה למען אמיתָך... בריתָך וכו'" [התי"ו בקמץ], (כמו בנוסח אדמו"ר הזקן ב'הושענא.. למען אמיתך", ובכ"מ בפרקי אבות).

שם, בפיוט 'עננו': "רך לרצות" – באג"ק ח"ב עמ' קסב (ובמקביל בלקוטי-שיחות חכ"ט עמ' 412) מכריע הרבי, שרק בתפילת טל צריך לומר "רך לְרַצות" [למ"ד בשבא ורי"ש פתוחה], אבל ב'עננו' ובפיוט 'האוחז ביד' צריך לומר "לִרְצות", כסידורי היעב"ץ ועבודת ישראל, ולא כנדפס בסידור [תו"א ותהלת ה' ובסדר הסליחות, כבתפילת טל]. אך בקלטת מעשרה בטבת תשכ"ה נשמע ברור שהרבי אומר ג"כ "לְרַצות", כמו בסידור. ולפלא שבסידורי תהלת ה' ובסליחות, כולל במהדורות החדשות, נדפס כבתו"א, ובמחזור (הישן שתח"י) בפיוט הנ"ל "לְרָצות"!

בסליחות ליום חמישי, בפיוט "ישראל עמך תחינה עורכים" [עמ' לז, שו"ה ובזרועך]: אחר סיום החרוז במלים "ובזרועך הנטויה" חסר חרוז שלם, וכדמוכח מהחתימה בראשי החרוזים שהיא "יצחק הקטן ברבי מאיר", וחסרות האותיות ט' נ'. והיא השמטת הצנזורה, ובנוסחים הישנים [והמתוקנים] נוסף: "טמאים האומרים נחלתך לחבל, כבודך להמיר ובהבל להתהבל. נצר נתעב לאלוה לקבל, ויראתך הקדושה לנטוש ולנבל".

שם [עמ' לז, שו"ה ובזרועך]: "עצת הרעים תמחה ומחשבותם תבטל" – הוא גם-כן שיבוש הצנזורה, ובנוסחים הישנים [והמתוקנים]: "עצתם תסכל ומחשבותם תבטל".

שם, בפיוט "אלקים בישראל" [עמ' 74, שו"ה מכון]: חסר חצי החרוז של אות ר' [שהרי הסליחה היא על-פי א"ב], וגם הנקודות של הפסקי החרוזים נתבלבלו, וצריך-להיות: "רודה רודף באף תכלה, שנת שילומים לריב ציון תגלה: שרת ורדת מנוער קנותנו, ואל תשליכנו לעת זקנתנו".

שם, בפיוט "ישמיענו סלחתי" [עמ' לח, שו"ה שואל]: "מדות יצר". צריך עיון אם מצאנו פירוש לנוסחה זו, ובנוסחים הישנים [והמתוקנים] "מרות יצר", והפירוש מובן [ממשלת ושלטון היצר].

פרטים נוספים:

בי"ג מידות, בין שני שמות הוי'ה ישנו "פסיק" (|) כפי טעמי-המקרא, ויש להפסיק שם מעט (גם בכל השנה).

באמירת "סלח לנו… חטאנו… פשענו" שאחרי י"ג מידות, היה מכה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על החזה, כמו בווידוי. וכן באמירת "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו"; ["סרנו ממצוותיך..."]"ואנחנו הרשענו" שבווידוי.

_______________________

1)        ותודה לכמה מאנ"ש שהעירונו על כל הנ"ל.