הבעל-שם-טוב העמיד את הסולם ואדמו"ר הזקן הראה כיצד לעלות בו * אהבת ישראל היא ההוכחה שגם אהבת ה' ואהבת התורה הם כדבעי * ח"י אלול הוא יום המסוגל להתקשרות לרבי, ממלא-מקומם * גם כשאדם יודע את מצבו ושואל מהי שייכותו לבעש"ט ולאדמו"ר הזקן – מגיע הרבי אליו ל"שדה", אינו כועס, אלא מקבל כל אחד בסבר פנים יפות * ממנו דורשים רק צעקה אחת פנימית * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
א. אודות ח"י אלול כותב כ"ק מורי וחמי אדמו"ר1 שהוא יום הולדת של מורנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן. ועל-פי הידוע שביום הולדתו של אדם מזלו גובר (והמקור לזה – ככל עניין בנסתר שמרומז גם בנגלה – בירושלמי), מובן, שבח"י אלול נעשית הגברת הכוחות של מורנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן.
אודות עניינם של מורנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר2 שהבעל שם טוב סלל דרך לכל אחד ואחד מישראל אפילו פשוט שבפשוטים שיוכל לעבוד את השם יתברך, ואדמו"ר הזקן הראה איך שכל אחד ואחד מישראל אפילו פשוט שבפשוטים יכול לעבוד את השם יתברך. ובמקום אחר3 מובא הלשון שהבעל שם טוב העמיד סולם שהכול (גם אנשים פשוטים) יוכלו לעלות עליו, ואדמו"ר הזקן הראה איך לעלות בסולם.
ואף שלא נתפרש שם מהי הדרך או הסולם, הרי זה מובן ממה שכתב כ"ק מורי וחמי אדמו"ר4 שענינו של הבעל שם טוב הוא אהבת ה' אהבת התורה ואהבת ישראל, או (כפי שמובא לפעמים) בסדר הפוך, אהבת ישראל אהבת התורה ואהבת ה' (מלמעלה למטה או מלמטה למעלה).
ב. ג' אהבות אלו, אהבת ישראל אהבת התורה ואהבת ה', קשורות זה בזה, ועד שכולם חד5.
ובלשון המשנה6: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו".
– ולהעיר מדיוק הלשון "בריות" דייקא, על דרך מה שכתב אדמו"ר הזקן בתניא פרק ל"ב בביאור מאמר רז"ל7 "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ש"אף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא", היינו, שאין בהם שום יתרון ומעלה מלבד היותם בריות של הקב"ה [ועל דרך המסופר בגמרא8 שנזדמן לר' אלעזר אדם אחד שהיה מכוער ביותר ואמר כמה מכוער אותו האיש, והשיב לו, "לך ואמור לאומן שעשאני כו'"], "צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה . . לקרבן לתורה ועבודת ה'", ועל דרך זה בנדון דידן, שאפילו בנוגע ל"בריות בעלמא" אמרו "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו" –
שמזה מובן שכאשר חסר באהבת ישראל ("אין רוח הבריות נוחה הימנו") הרי זה הוכחה שחסר באהבת התורה ואהבת ה' ("אין רוח המקום נוחה הימנו").
ובפרטיות יותר:
אהבת ה' לבדה יכולה להביא להתבודדות בכלל ובפרט מאנשים פשוטים. ועל דרך זה אהבת התורה לבדה יכולה לפעול שיהיה יקר בעיני עצמו ובמילא יתבודד משאר בני-ישראל. ולכן מדגישים שאין להסתפק באהבת ה' ואהבת התורה, אלא צריך להיות גם אהבת ישראל, ויתירה מזה, החיסרון באהבת ישראל מורה על חסרון גם באהבת ה' ואהבת התורה.
אהבת ישראל נותנת חיזוק באהבת התורה ופועלת שאהבת ה' תהיה אמיתית. אהבת ה' ואהבת התורה פועלים ומביאים לידי אהבת ישראל.
ג. ובעניין זה יש נתינת כוח מיוחדת בח"י אלול:
אפילו אם במשך השנה כולה היה חסר בג' האהבות ושייכותן זה לזה, הרי בבוא ח"י אלול, יום ההולדת של מורנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, שבו נעשית הגברת כוחותיהם, מיתוסף כוח בג' האהבות ושייכותן זה לזה.
ובפשטות – שנעשית ההכרה במוח והרגש בלב שאי אפשר לחלק ולהפריד בין ג' האהבות, אהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת ה', כיון שכולם חד, כשם שישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד9.
* * *
ד. [...] ובעניין זה יש נתינת-כוח מיוחדת בח"י אלול – יום הולדת מורנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן:
רבותינו נשיאינו לדורותיהם הם ממלאי מקומם של הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, ובמילא, כל אלה שמקושרים אל הרבי [גם אלה שנתקשרו אל הרבי לאחרי שהרבי שלהם נסתלק ולא היו יכולים להישאר בלי רבי10], הרי הם מקושרים לבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, כיון שהרבי הוא ממלא מקומם.
ולכן, ח"י אלול – יום הולדתם שבו נעשית הגברת כוחותיהם של הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן – הוא זמן מסוגל לחיזוק ההתקשרות אל הרבי, ממלא מקומם של הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן.
ה. אמנם, היצר הרע הנקרא "דער קלוגינקער"11 יכול לבוא בלבוש של ענוה, ולטעון: ח"י אלול, יום הולדת מורנו הבעל שם טוב, עמוד האור ועמוד האש – מהי השייכות שלך לח"י אלול?!
בשלמא "אַ עולם'שער איד" – גם כשנכנס ליחידות ומבקש עצה וכו', אינו יודע מעלת הרביים, מהו רבי, ולאידך, מחזיק הוא גם מעצמו... ואף שיודע שהרבי הוא בדרגא שלמעלה ממנו, אין זה עילוי שבאין-ערוך, וגם הוא – חושב לעצמו – אם רק יתייגע [שהרי ראש טוב יש לו, וכשיישן טוב ויקום עם ראש צלול, ויתייגע קצת], הרי "יגעת ומצאת"12, כך, שיוכל להגיע לדרגתו של הרבי... וכמפורש בחז"ל – טוען הוא – ש"כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב"13, והוא, שיש לו ראש טוב, על אחת כמה וכמה!...
אבל הוא בתור חסיד, ובפרט חסיד חב"ד, שיודע מהו רבי, ולאידך, יודע שפלות עצמו בעשותו חשבון הנפש אדעתא דנפשיה, שהרי חסידים אינם אוהבים לרמות את עצמם...
– [וכידוע14 הסיפור שתלמידי המגיד שאלו אצל המגיד אודות עניין מסוים מנא ליה, והשיב, ששמע זאת מאליהו הנביא, ותשובה זו סיפקה את כולם, מלבד את אדמו"ר הזקן, שאמר שרוצה הוכחה... ואמר המגיד: "דאָס15 קען נאָר אַ ליטוואַק"...] –
שואל את עצמו: איזו שייכות יש לי לח"י אלול, שאוכל "לקחת" מיום זה הוספה בתורה ויראת שמים על-ידי חיזוק ההתקשרות?!
ומוסיף לטעון: בנוגע לבעל שם טוב – מובא במאמר חסידות16 ש"נשמת הבעל שם טוב ירדה לעולם הזה להעיר את כלל ישראל משינתם שהם בבחינת התעלפות . . סגולה לזה שילחשו לו באזנו שמו ואז יקיץ מההתעלפות . . לחש באוזניהם את שמם שנקרא ישראל כו'".
– סיפור כזה אירע אצל הרבי17, שאמר שילחשו את שמו, שמו של הרבי, באוזניה של אשה שהתעלפה, ועל-ידי זה התעוררה מעלפונה. ולכאורה, מה נוגע ושייך לאותה אשה שמו של רבי בברוקלין שלא ראתה אותו מעולם?! אלא משום שנשמתו של הרבי היא צינור החיות של כלל ישראל. –
וכיון שנשמת הבעל שם טוב היא צינור החיות של כלל ישראל – יש לו שייכות אל הבעל שם טוב;
אבל אדמו"ר הזקן – טוען הוא – להיותו נשמה חדשה18, שלא כשאר כל הנשמות שבזמננו שכבר היו בגלגול בעולם הזה (כדאיתא בכתבי האריז"ל19), הרי מצד גודל ההפלאה של נשמה חדשה, איזה שייכות יש לו (ובפרט ביודעו שפלותו) לאדמו"ר הזקן?!
ו. והמענה לזה – שלאחרי כל החשבונות הנ"ל אודות גודל מעלת הרביים ושפלות מעמדו ומצבו, אין לו להתייאש חס-ושלום – כיון שנמצאים בחודש אלול, חודש הרחמים:
ידוע20 הביאור בעניינו של חודש אלול "על-פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם".
בהיכל המלך – ישנם הגבלות, ש"אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה"; אבל כשהמלך יוצא לשדה – יכול כל אחד, גם הוא במעמדו ומצבו, להיות "מחותן".
ובנוגע לענייננו:
גם מי שנמצא ב"שדה", שאינו מקום ישוב, אלא מקום צמיחת עשב, מאכל בהמה, שמורה על נפש הבהמית, ועד ל"עשו גו' איש שדה"21 – הרי, בחודש אלול בא הרבי אליו בהיותו בשדה, ולא זו בלבד שהרבי אינו כועס (ברוגז) על הטרחא שהטריחוהו לבוא למקום ירוד כזה, אלא אדרבה, מקבלו בסבר פנים יפות ומראה לו פנים שוחקות, מתוך שמחה שממתיקה דינים (כידוע הסיפור עם אדמו"ר הזקן במאסר22).
כשהרבי בא לשדה רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו, וכולם עומדים מוכנים להקביל פניו, ולא צריכים אפילו להידחף... כיון שהרבי עצמו מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומשפיע לכולם.
צריכים רק לא להיות טיפש, ולצעוק "אבא הצילני"... לא תובעים גדולות ונפלאות, אלא צעקה אחת פנימית: "אבא אבא הצילני, אבא אבא רחמני"...
ואז בודאי יתקיים הכתוב "אני לדודי ועלי תשוקתו"23, "אין תשוקתו של הקב"ה אלא על ישראל"24, היינו, שכל תשוקתו של הקב"ה היא אך ורק להשפיע טוב לישראל, ובפרט הטוב העיקרי של הגאולה השלימה, שבקרוב יוליכנו הרבי לקראת משיח, אמן.
(משיחת ח"י אלול, ה'שי"ת; תורת מנחם כרך א, עמ' 190-191; 202-204)
________________________
1) "היום יום" ח"י אלול. ובכ"מ.
2) "התמים" ח"ב ע' נח. אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' שסה. סה"מ תש"ח ע' 292. סה"ש תש"ב ריש ע' 50. וראה לקו"ש חי"ט ע' 246 ואילך. 251 ואילך.
3) סה"ש תש"ה ע' 120.
4) ראה שיחת י"ט כסלו תש"ט ס"י – קונטרס י"ט כסלו שנה זו (סה"מ תש"י ריש ע' 105). ולאח"ז בסה"ש תש"ט ע' 291. וש"נ.
5) ראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ישראל ס"ו (ע' תרכז ואילך). וש"נ.
6) אבות פ"ג מ"י. וראה קונטרס תורת החסידות ע' 24. אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' שלז (נעתק ב"היום יום" ו תשרי).
7) אבות פ"א מי"ב.
8) תענית כ, רע"ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 125.
9) ראה זח"ג עג, א.
10) להעיר מלקו"ת (ראה לב, ג) "כמו ד"מ אם הי' נמצא ברפואות לחבר גופו אל ראשו . . ואפילו חייבי כריתות כו'".
11) ראה לקו"ד ח"ג תקטז, א. ועוד.
12) מגילה ו, רע"ב.
13) תדבא"ר רפכ"ה.
14) ראה "רשימות" חוברת ה ריש ע' 22. וש"נ.
15) ראה גם סה"ש תרפ"ד ע' 53.
16) נדפס בהוספות לסה"מ תרס"ג (ע' רנא ואילך (בהוצאת תשנ"ד ע' קמב)) – מכת"י לא נודע למי.
17) ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 516.
18) שיחת ח"י אלול תש"ה ס"ח ואילך (לקו"ד ח"ג תעח, א ואילך. סה"ש תש"ה ע' 127 ואילך). סה"מ תש"ז ע' 256.
19) ראה שער הגלגולים הקדמה ו. ועוד.
20) לקו"ת ראה לב, ב. וראה סד"ה לך אמר לבי – קונטרס ח"י אלול שנה זו (סה"מ תש"י ע' 285).
21) תולדות כה, כז. וראה אוה"ת תולדות עה"פ (קמב, ב ואילך).
22) ראה בית רבי ח"א רפי"ח ובהערה א'. סה"ש תרפ"ו ע' 106.
23) שה"ש ז, יא.
24) יל"ש עה"פ (רמז תתקצב בסופו). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
