נח פותח תקופה חדשה בבריאה – העולם שלאחר המבול. המדרש אומר (בראשית רבה פרשה ל,ח) שכאשר נח יצא מהתיבה "ראה עולם חדש", ובו התחיל למעשה ביסוסו של העולם המתוקן. אולם עדיין זו לא הייתה אלא הכשרת העולם לקראת ייעודו העיקרי – הגאולה השלמה.
כשהתורה מתארת את צדקתו של נח, היא מדגישה: "נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו". על כך דורשים חז"ל, שרק בדורו נחשב צדיק ולא לעומת דורות אחרים. הזוהר מפרט שלושה דורות של צדיקים שלעומתם נח "אינו נחשב לכלום": דורו של אברהם, דורו של משה ודורו של דוד. משמעות הדבר, שלעומת הייעוד העיקרי של בניית העולם המתוקן, לא היה נח "נחשב לכלום".
שלבים חדשים
מדוע משווים את נח דווקא לשלושה דורות אלה ולא לדורותיהם של צדיקים אחרים? ההסבר הוא, שאצל כל שלושת הצדיקים הללו (אברהם, משה ודוד) התחיל שלב חדש בבניין העולם. אברהם, היהודי הראשון, פתח את השלב שבו מופיע בעולם עם-ישראל ומתחיל במילוי תפקידו. משה הביא לעולם את התורה, וממנו והלאה ניתן הכוח לקדש ולזכך את העולם על-ידי התורה. דוד המלך פתח את תקופת המלכות (כדברי הרמב"ם בהלכות מלכים פרק א הלכה ח), שעיקר עניינה – להמליך את הקב"ה למלך על העולם.
מכיוון שעבודתו של נח הייתה רק בדרגה של התחלה, אין היא נחשבת "לכלום" לעומת עבודתם של אברהם, משה ודוד (ולכן ראשי-התיבות אדם, דוד משה, הם – 'אדם', כי על-ידם באה בריאת האדם לידי שלמות).
צדקתו של נח הייתה בעיקר באותו תחום שבו בני דור המבול הרשיעו וחטאו. הללו היו מושחתים בעניינים שבין אדם לחברו, ובתחום זה היה נח צדיק תמים. אולם שלמות בדברים שבין אדם לחברו אין בה דיי להביא את העולם אל תכליתו האלוקית, ואין זו אלא מניעת שיבושו של העולם ואי-פגיעה במהלך החיים התקין של העולם.
לכן עבודה זו אינה נחשבת "לכלום" לעומת עבודתם של אברהם, משה ודוד, ששלמותם לא הייתה בדברים שבין אדם לחברו בלבד, אלא בעיקר בחיבור העולם עם הקדושה האלוקית – אברהם הפיץ בעולם את האמונה בא-ל אחד; משה קיבל את התורה, שנועדה לקדש את העולם; ודוד הכין את התשתית לבית-המקדש, שבו שרתה השכינה.
עבודה מתוך הכרה
ההבדל בין נח ובין אברהם, משה ודוד התבטא בעוד היבט. עבודתו של נח נבעה בעיקר מיראה. אזהרתו לבני דורו הייתה מבוססת בעיקר על הפחד מפני המבול. אפילו עליו עצמו מספר המדרש (בראשית רבה פרשה לב,ו): "נח מחוסר אמונה היה; אילולי שהגיעו המים עד קרסוליו, לא נכנס לתיבה".
לעומת זה, עבודתם של אברהם, משה ודוד נבעה מתוך הכרה פנימית עמוקה בגדולת ה', והכרה זו הופצה על-ידם לכל העולם. לכן דווקא עבודתם הציבה את היסודות לתיקונו האמיתי של העולם ולהבאתו אל תכליתו.
השלמות המלאה של העבודה הזאת תהיה על-ידי "מלך מבית דוד", משיח-צדקנו, שעל-ידו תתגלה מלכות ה' בעולם כולו, ואף בקרב אומות-העולם, עד שהוא יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' יחד, כייעוד הנבואי (ישעיה ב,ג): "לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו". יתרה מזו: מלכות ה' תחדור גם בקרב הברואים הנחותים יותר, כמו בעלי-החיים, שגם הם "לא ירֵעו ולא ישחיתו" (ישעיה יא,ט), כי הגילוי האלוקי העצום ישפיע גם עליהם, שכן "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ראו בהרחבה בלקוטי שיחות כרך לה, עמ' 15). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
