החיים כחלום
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (בראשית כח,יד). כל ימי חייו של אדם אינם אלא חלום, אך אפשר להפיק ממנו תועלת בהיותו סולם שבו זוכים לעלות לשמי מרום.
(תולדות יעקב יוסף)
חלום מחזק
במילה "ויחלום" מרומזות ירידת הנשמה ועלייתה. חלום פירושו חזיון לילה, והוא רומז לירידת הנשמה לעולם של 'לילה' וחושך. אך חלום הוא גם מלשון חיזוק, כמו "ותחלימני ותחייני", וזה רמז לעליית הנשמה, על-ידי ירידתה למטה ועבודתה בתורה ובמצוות.
(ספר המאמרים תש"ח)
החלום עוזר
עניינו של חלום הוא דבר שאינו יכול להתרחש כלל, או דבר שקשה להגיע אליו, אך בשעת החלום הכול יכול להיות. החלום עוזר לחולם החלום שהדבר יוכל אחר-כך להתקיים בשעה שהוא ער.
(הצמח-צדק)
חלומו של צדיק
'ארצה' מבטא את החומריות שבגשמיות, ואילו 'השמימה' הוא נוטריקון של ה-שמים הרומז על בחינה שהיא למעלה מהשמים. חלומו של הצדיק הוא לחבר את החומריות שבגשמיות עם הרוחניות שברוחניות.
(ספר השיחות תש"ד)
אין קושיות
"והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו" (בראשית כח,יד). כאשר רבי ישראל מרוז'ין היה ילד ולמד חומש עם המורה, היה מקדים לשאול את כל הקושיות שרש"י שואל. כשלמד את הפסוק הזה שאלו המלמד מדוע אינו שואל את קושיית רש"י שהיה צריך להיכתב "יורדים ועולים" ולא "עולים ויורדים". ענה לו רבי ישראל: על חלום אין מקשים קושיות...
בתחילת הדרך
"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם" (בראשית מא,א). כשאדם מגיע לימי הזקנה, לקץ ימיו, מתגלה לפניו שכל החיים לא היו אלא חלום – "והנה עומד על שפת היאור", עדיין הוא עומד רק על "שפת היאור".
(רבי משה-מיכל מביאלה)
חלומו של פרעה
"ופרעה חולם" – בהיותו חולם מענייני רעיונותיו חלם גם-כן שהיה עומד על שפת היאור. כדברי רז"ל, כשם שאי-אפשר לבר בלי תבן, כך אי-אפשר לחלום בלי דברים בטלים.
(ספורנו)
הודעות בחלום
החלומות הטובים בענייני תורה, שמודיעים לאדם בחלום, באים בדרך-כלל לאחר שקידה גדולה. כאשר האדם עוסק בתורה בשקידה גדולה, או שהוא עוסק בעבודה שבלב ביגיעה עצומה, הנה כאשר נשמתו עולה למעלה בלילה, והיא שואבת לה שם חיים מהחיים העליונים, מודיעים לו אז חידושי תורה בנגלה שבתורה או בפנימיות התורה, איש-איש כפי שקידת עבודתו במשך היום.
(היום-יום) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
