מקרירות לחמימות
המכה הראשונה שהִכה הקב"ה את מצרים הייתה הפיכת המים לדם. מים מסמלים קרירות; דם מסמל חום, התלהבות ('רתיחת הדמים'). גם בעבודה הרוחנית של האדם, כשהוא מבקש לצאת ממצרים – ממְצָרי הגוף והנפש הבהמית, עליו להפוך את ה'מים', הקרירות והאדישות לענייני תורה ומצוות – ל'דם', לחום ולהתלהבות דקדושה.
(לקוטי שיחות)
דמים תרתי משמע
"ויהי הדם בכל ארץ מצרים" (שמות ז,כא). אומר המדרש (שמות רבה) "ממכת דם נתעשרו ישראל", כי המצרים קנו מהם מים בכסף מלא. זה היסוד לאִמרה הידועה "דמים תרתי משמע": למצרים משמעות ה'דמים' הייתה דם כפשוטו, ואילו לבני-ישראל 'דמים' היה במשמעות כסף.
(דגל מחנה אפרים)
מומחים מאז ומעולם
"ויעשו כן חרטומי מצרים" (שמות ז,כד). מופת זה, של הפיכת נהרות לדם, היה בידי החרטומים לעשות בנקל. לזה הם מומחים מעולים, וזו אומנותם מאז ומעולם.
(רבי יצחק מוולוז'ין)
ביטול חמימות העולם
"ושרץ היאור צפרדעים" (בראשית ז,כח). אומר המדרש: "הצפרדעים... יורדין לתוך התנור ומצננין אותו". תנורי מצרים מסמלים את החמימות וההתלהבות בענייני העולם הזה. מכת צפרדע, שציננה את תנורי מצרים, מסמלת ביטול חמימות זו והחלפתה ביחס של קרירות ושוויון-נפש לענייני העולם.
(לקוטי שיחות)
מסירות-נפש של צפרדע
הצפרדעים נבראו מן המים, ככתוב "ושרץ היאור צפרדעים". בכניסת הצפרדעים לתוך תנורי מצרים התבטאה מסירות-נפש גדולה ביותר – ברואי המים קפצו לתוך האש.
(הרבי מליובאוויטש)
סוף-סוף הבין
"ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (שמות ט,כז). מכות רבות כל-כך היו צריכות לנחות על ראשו של פרעה כדי שיבוא סוף-סוף לידי הכרה שהעינויים שעינה את בני-ישראל היו מעשה רע. עד אז הוא חשב זאת למעשה של טוב וחסד.
(מור ואהלות)
להשאיר משהו
"והחיטה והכוסמת לא נוכו" (שמות ט,לד). למה נותרו החיטה והכוסמת ולא הושמדו? אלא שאפשר לאיים רק על מי שעדיין יש ברשותו דבר-מה ואין הוא רוצה לאבד אותו, ואילו מי שאין לו כלום, אין האיום תקף לגביו, שכן אין לו מה להפסיד. לכן השאיר הקב"ה לפרעה את החיטה והכוסמת, כדי שעדיין תהיה לו סיבה לחשוש.
(יד יוסף)
מטרה כפולה
"וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים" (שמות ז,ה). המכות שהונחתו על המצרים הייתה להן מטרה כפולה – לשבור את קליפת מצרים, ולהביא את המצרים לידי הכרה "כי אני ה'".
(ספר המאמרים תש"ה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
