בפרשתנו התורה קובעת את דינו של מי שפגע בגופו של הזולת: "רק שבתו ייתן ורפוא ירפא". כלומר, המזיק נדרש לשלם לניזק את דמי ה'שֶבֶת' – את שביתתו מעבודה, וכמו-כן עליו לשלם את עלות הרופא שירפא אותו.
מהמילים "ורפוא ירפא" חז"ל לומדים ש"ניתנה רשות לרופא לרפאות". היה אפשר לחשוב שהואיל והקב"ה מנהל כל פרט בעולם, הרי מחלה או פציעה (חס-ושלום) באו על האדם ברצון הבורא, ואם הבורא גרם שהאדם יהיה חולה – אולי אסור לאדם להתערב בכך ולעסוק ברפואה. לכן התורה אומרת במפורש "ורפוא ירפא" – ניתנה לרופא רשות לרפא את החולה.
רשות שהיא מצווה
המשמעות הפשוטה של 'רשות' היא היתר, אולם האמת היא שיש כאן גם משמעות של נתינת כוח. העיסוק ברפואה נעשֶה בכוחו ובשליחותו של הבורא, והרופא הוא השליח של הקב"ה להבאת הרפואה לחולה. הוא משמש כעין צינור שבאמצעותו החולה מקבל את ברכת ה' להתרפא. שהרי בריאות הגוף היא מדרכי עבודת ה', כפסק הרמב"ם: "היות הגוף בריא ושלם – מדרכי (עבודת) ה' הוא".
ולמעשה, ה'רשות' הזאת היא מצווה הן לרופא הן לחולה. נפסק בהלכה שחובה על הרופא לרפא, וכשהוא עוסק ברפואה הוא מקיים מצווה זו. גם לחולה זו מצווה רבה – מצות-עשה מהתורה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". וכך הזהיר המגיד ממזריטש את בנו: "נקב קטן בגוף גורם נקב גדול בנשמה". שכן חולשה גופנית עלולה לגרום קושי לעסוק בתורה ובקיום המצוות.
לציית להוראות
ולכן התורה הקדושה, תורת אלוקים חיים, מצווה אותנו לציית לכל הוראות הרופא. האדם נדרש שלא להתערב בהנחיות הרופא, אלא לקיימן כפשוטן, שכן בעצם נתינת הרשות לרפא – נעשֶה הרופא שליח. הרופא הוא שליחו של הקב"ה, ואם-כן, הציות להוראותיו מביא לאדם טובה הן לגוף הן לנשמה.
גם אם הוראותיו של הרופא אינן מובנות למתרפא, אל לו לפעול על-פי דעתו ושכלו. אמנם מותר לו לומר לרופא את דעתו ואת נימוקיו, אולם לאחר שהרופא מקשיב לדבריו וקובע את קביעתו – על האדם לציית לו, אם הוראותיו תואמות את דעתו אם לאו.
ציות וביטחון
עם זה, חז"ל מדייקים בלשונם: "ניתנה רשות לרופא לרפאות". הרשות שניתנה לרופא היא אך ורק לרפא, ולקבוע את דרכי הרפואה, אך אין לרופא שום רשות להביע דעה הגורמת רפיון-רוח וייאוש, ולקבוע כי החולה לא יוכל להירפא חס-ושלום.
לצד ההליכה אל הרופא והציות להוראותיו האדם נדרש להתחזק בביטחון בבורא העולם ומנהיגו, שהוא "רופא כל בשר" ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית. ככל שהאדם יבטח בקב"ה ויתחזק במילוי הוראותיו של הבורא, בענייני התורה ומצוותיה, יראה את ישועת ה', מתוך שמחה וטוב-לבב.
(אגרות-קודש כרך טו, עמ' קלא, קס, קפז. כרך יח, עמ' עב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
