קמח ותורה
"ועשית שולחן" (שמות כה,כג). הארון והשולחן באים כאן יחד, זה לאחר זה, כי אם "אין קמח אין תורה", ואם אין תורה אין קמח.
(שפתי כהן)
פחות מהגובה
רוחבו של הארון היה כגובהו, אולם רוחבו של השולחן היה פחות מגובהו. ללמדנו ששולחנו של אדם לא יהא ברחבות מופרזת, יתר על המידה, אלא פחות מגובהו, פחות ממעמד הגדולה והאפשרויות.
(מגנזנו העתיק)
החומר המתקדש
הארון היה משכן לשכינה, והשולחן נועד להשרות קדושה על העולם החומרי. כיכרות הלחם שהיו מונחים על השולחן העידו שהקב"ה, אף שהוא רם ונישא מכל ענייני החומר, מחבב את החומר המתעלה ומשרת את הקדושה.
(דעת סופרים)
לחם לעניים
"ונתת על השולחן לחם פנים לפנַי תמיד" (שמות כה,ל). לחם הפנים מלמד שעל שולחנו של כל אחד ואחד צריך להימצא 'לחם תמיד' – תמיד צריך להיות שם לחם מוכן ומזומן לעני ולרעב.
(רבי משה-לייב מסאסוב)
לחם שיש לו פנים
מתי יש לסעודתך 'פנים'? כאשר "לפנַי תמיד" – כשאתה מתייגע שהקב"ה יהיה תמיד לנגדך, בבחינת "שיוויתי ה' לנגדי תמיד".
(אמרי חיים)
ארון מהשולחן
מנהג חסידים בצרפת שעושים משולחנם ארון לקבורה, לומר שהאדם לא יישא מאומה בידו, ולא ילוונו עמלו, אלא הצדקה שעשה והטובה שהיטיב על שולחנו.
(רבי יצחק קארו)
מזון לנפש
השולחן שעליו היו מניחים את לחם הפנים רומז לתורה, שנמשלה ללחם. התורה היא מזון לנפש, בבחינת "ותורתך בתוך מֵעָי".
(תורה אור)
מקור הפרנסה
הלחם והפרנסה של האדם מסורים ותלויים אך ורק בידי הקב"ה. "לחם פנים" – השפעת הפרנסה – היא "לפנַי", מאת הקב"ה.
(רבי ישראל ממודז'יץ) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
