חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:12 כ"ב באב התשע"ט, 23/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המשכה ממקום נעלה ביותר להעלות את המטה ביותר
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 923 - כל המדורים ברצף
המשכה ממקום נעלה ביותר להעלות את המטה ביותר
ברגע אחד עוברים מגלות לגאולה
'אשרי העומדים על סודך'
פרשת צו
הלכות ומנהגי חב"ד

כל יהודי הוא כבן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנתם, שלכן נמשך לו "מעדני מלך" מבחינת 'זקן' ו'עתיק יומין' * החידוש בקרבן פסח, שעם היותו מצוות-עשה, הוא מגיע עד בחינת הכתר ובחינת ה'סובב', ומשם ממשיך זאת בכלים על-ידי עשייה חיובית * בפסח נעשה ה'גיור' של עם-ישראל ויציאתם מהקליפה לקדושה, ולשם כך צריך המשכה נעלית ביותר * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בחודש ניסן, שמראה על "נסי נסים"1, נסים אפילו בערך לנסים (על דרך הנפלאות דלעתיד לבוא..) [. .] נמצאים כבר באור ל"עשתי עשר יום"2 בחודש ניסן, ה"נשיא לבני אשר"2, שענינו הוא – "והוא יתן מעדני מלך"3:

כל יהודי מתברך – עוד ברגעים האחרונים של הגלות – עם "מעדני מלך", עניין התענוג ("ויהי נועם"), ו"מעדני מלך"4 דווקא – שלימות התענוג5, בין בגשמיות ובין ברוחניות, כולל – "מעדני מלך" בעבודת ה', המשכת תענוג גם בסדר ושלימות העבודה של מלך ראשי-תיבות "מוח לב כבד"6, מוח שליט על הלב7, ואחר כך הרי זה נמשך בכבד (מקור הדם8, "הדם הוא הנפש"9), כך שישנו שלימות ציור ומצב האדם – שגם בזה נפעלת תוספת ברכה, מהמשכת התענוג ("מעדני מלך").

ומתגלה איך שכל יהודי הוא בן מלך10 (עד "מלך" עצמו11) – בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכמו שכתוב12 "וכל בניך לימודי הוי'", שזה קאי על כל יהודי (שנכלל ב"בניך") – וכמבואר עניין "כל בניך גו'" בדרושי חתונה של כ"ק מו"ח אדמו"ר13; ולהיותו "בן מלך" הרי הוא מקבל "מעדני מלך" בשלימות, שלימות התענוג.

ויש להוסיף ולקשר זה עם המאמר הידוע של הבעל שם טוב14, שכל יהודי חשוב אצל הקב"ה כבן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנותם – שלכאורה, לא מובן המשל של "הורים זקנים לעת זקנותם" על הקב"ה, ובלשון חז"ל15: "מי איכא זיקנא קמיה"?!

ויש לומר, על-פי הידוע ש"זקן" קשור עם (חכמה16, עד עם) עתיק (יומין)17 , כיון שעתיק הוא מלשון זקן (כמו שכתוב18 "ועתיק יומין יתיב גו'")19, פנימיות הכתר, עד עם פנימיות עתיק, עצמות התענוג (בחינת אחד עשר, חד ולא בחושבן)20; ויש לומר שהמשל הנ"ל (שיהודי הוא בן יחיד שנולד להורים זקנים כו') מרמז איך שיהודי קשור עם בחינת זקן (עתיק) שלמעלה, שהוא דבר אחד עם עצמות ומהות21 – ישראל וקודשא-בריך-הוא כולא חד22. ולכן נמשך (לבן מלך) "מעדני מלך"23 – עצמות התענוג (עתיק).

ובפרט על-ידי זה שבני-ישראל הוסיפו בלימוד התורה בכלל, כולל ובמיוחד – לימוד פנימיות התורה, שעל-ידי זה נעשה המשכת גילוי "עצמות עתיק"24  בבני-ישראל.

ובטח שימשיכו להוסיף בלימוד התורה ובפרט פנימיות התורה – וגם בקיום המצות בהידור – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, ובזה גופא – מוסיפים עוד ועוד, "ילכו מחיל אל חיל"25, שמבלי הבט על ההנהגה עד עתה באופן של "נס", ו"ארים נסי", מורם לגבי הנהגתו הנסית הרגילה שלפני כן, הרי הוא עולה מעלה מעלה באופן של "נפלאות" שבתורה ("גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"26 ), עד "נפלאות אראנו" ועוד יותר – "אראנו נפלאות", שישנו לימוד התורה באופן של ראייה27, עד ראייה באלקות, בנותן התורה (והיו עיניך רואות את מוריך), וזה מביא את גילוי ה"נפלאות" בתורה.

* * *

ב. [. .] יש לבאר גם כן תוכן עניין קרבן פסח:

קרבן פסח נשתנה מכל הקרבנות28, "שלא בא מתחילתו אלא לאכילה"29, והיינו, שבכל הקרבנות מצות האכילה היא מצוה נוספת על עיקר הקרבן, ואילו בקרבן פסח, כל הקרבן הוא בשביל אכילת הפסח.

ולכאורה: הרי ענינו של קרבן הוא קירוב הכוחות והחושים לאלקות30, ובפרט קרבן פסח, שהקרבתו היתה בזמן התחלת הגירות של בני-ישראל, שהוא עניין נעלה ביותר [כנ"ל . . במעלת עניין הגירות, שהוא למעלה מכל שאר העניינים) – ואיך אפשר שעיקר ענינו של קרבן פסח יהיה אכילה דווקא, שהיא אחד העניינים שבהם שווה אדם לבהמה31?!

והביאור בזה – שהיא הנותנת:

כיון שקרבן פסח הוא מהמצוות ש"ישנן לפני הדיבור"32, דהיינו שניתנו קודם מתן-תורה, ועל-ידי זה הוצרכו להתחיל לפעול את כללות עניין הגירות והיציאה מקליפה לקדושה, ולא באופן של "כי ברח גו'" (בריחה והסתלקות מהמטה), אלא באופן של זיכוך המטה גופא – לכן צריך להיות בו עניין של אכילה, שבזה שווה אדם לבהמה, ומזה גופא – לעשות קרבן, קירוב לאלקות.

ג. על-פי זה33 יובן פרט נוסף במצות קרבן פסח – שהוא אחד מב' מצוות עשה שיש בהם כרת (שהרי מלבד ב' מצוות אלו, לא מצינו כרת אלא במצות לא-תעשה ולא במצות-עשה), מצות מילה ומצות קרבן פסח34, שעליהם נאמר35 ב' פעמים "בדמיך חיי"36, ועל-ידם היתה היציאה ממצרים (עניין הגירות):

החילוק בין מצות עשה למצות לא תעשה הוא – שמצות עשה מגיעות באור הממלא בלבד, אבל לא באור הסובב, כי אור הסובב, להיותו למעלה מעולמות, אינו נתפס על-ידי עשיית כלים, אלא על-ידי לא-תעשה ושלילה בלבד (כידוע37). ולכן בכל מצות-עשה לא מצינו כרת – אותיות כתר38, בחינת אור הסובב שלמעלה מהשתלשלות, כי אי אפשר להיות המשכת הכתר כי אם רק על-ידי שלילה, לא תעשה.

אמנם, מצוות פסח ומילה – כיון שניתנו "לפני הדיבור"32, ועניינם הוא לפעול את עניין הגירות, שהוא כללות עניין היציאה מהקליפה לקדושה, הרי הן מגיעות בבחינת "בכבודו ובעצמו" שלמעלה מהשתלשלות, ולכן יש בהם כרת.

וזהו החידוש במצוות אלו לגבי שאר המצוות שיש בהם כרת – שבשאר המצוות המשכת אור הסובב היא על-ידי עניין של לא-תעשה ושלילה דווקא, ואילו במילה ופסח ממשיכים אור הסובב, בחינת הכתר, על-ידי עניין חיובי – עשיית כלים.

וכפי שנתבאר לעיל, תכלית הכוונה ביציאת מצרים היא – להמשיך מבחינת "בכבודו ובעצמו" למטה, לא באופן ש"כי ברח גו'", אלא בכלים דווקא.

ד. וכשם שהיה ביציאת מצרים, כן הוא גם ביציאת מצרים שבכל יום ויום, שצריכים להמשיך ממדריגת "וישכם לבן בבוקר"39 עד למדריגה הכי תחתונה.

ובפרט בשנים האחרונות, אשר – כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר40 – "הנה זה עומד אחר כתלנו"41, והנה הנה הוא בא מיד ("אָט אָט קומט ער שוין באַלד"), ואז יקויים "ישקני מנשיקות פיהו", "לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"42, שהוא עניין טעמי תורה שיתגלו לעתיד, עוד יותר מאשר בשעת מתן-תורה (שאז היה רק גילוי נגלה דתורה, ועתה יתגלה גם פנימיות התורה) – הרי בודאי שצריכה להיות עתה ההמשכה עד למטה, הפצת המעיינות גם ב"חוצה", עד "חוצה" ממש.

וכן הוא הסדר בליל הפסח – שההתחלה היא בכוס ראשון, שהוא עניין גדלות שני דאבא (כנ"ל..), השייך לבחינת בן חכם שבעולם האצילות; ומיד לאחר זה בא כוס שני, שענינו (לא עולם הבריאה או עולם היצירה, אלא) בחינת בן רשע שבעולם העשייה דווקא, כמבואר בפרי-עץ-חיים43. ונמצא, שדווקא מבחינת גדלות שני דאבא, בן חכם שבאצילות – ממשיכים לבחינת בן רשע שבעולם העשייה, וכמבואר בפרי-עץ-חיים שם, "למה אצילות סמוך לעשייה, לפי שעשייה צריכה אור גדול . . לכן המשיך לו מלמעלה מן אצילות".

וזהו תוכן התשובה שמשיבים לבן הרשע44: "אילו היה שם לא היה נגאל" – שם דווקא, קודם מתן-תורה45, אבל עתה, לאחר מתן-תורה – יהיה גם הוא נגאל.

וטעם הדבר – כי ישראל ראשי-תיבות "יש ששים ריבוא אותיות לתורה"46, ולכן, כשם שחסרון אות אחת בספר-תורה הוא פסול בכל הספר תורה (בכל אותיותיו)47 – כן הוא גם בישראל, שאם אחד מישראל, יהיה מי שיהיה, יישאר ח"ו בגלות, נוגע הדבר גם לדרגות היותר נעלות, ולכן בהכרח שכל אחד ואחד מישראל יהיה נגאל.

וזהו טעם ההכרח לעבודת הפצת המעיינות עד ל"חוצה" התחתון ביותר [..].

(קטעים מברכת כ"ק אדמו"ר לאנ"ש שיחיו שבירכו אותו אור לי"א ניסן ה'תנש"א, ומהתוועדות אחרון-של-פסח ה'תשכ"א.

התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 37-39 – מוגה; תורת מנחם כרך ל, עמ' 262-264 – בלתי מוגה)

_____________________________

1)    ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י וחדא"ג מהרש"א שם.

2)    נשא ז, עב.

3)    ויחי מט, כ.

4)    ולהעיר ש"מלך" בגימטריא צ'.

5)    ראה ברכת י"א ניסן תשמ"ז ס"א.

6)    ראה ניצוצי אורות וניצוצי זהר לזח"ב קנג, א. וש"נ.

7)    זח"ג רכד, סע"א. וראה תניא פי"ב (יז, רע"א). פי"ז (כג, א). פ"ל (לח, ב). פנ"א (עא, סע"א).

8)    ראה ע"ח שער המוחין (ש"כ) פ"ה.

9)    פ' ראה יב, כג.

10)  "כל ישראל בני מלכים הם" – שבת סז, א.

11)  "אתקריאו ישראל מלכים" – תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).

12)  ישעי' נד, יג.

13)  ד"ה וכל בניך לימודי ה' תרפ"ט (סה"מ קונטרסים ח"א טז, ב ואילך).

14)  כתר שם טוב הוספות סי' קלג.

15)  יבמות טז, ב.

16)  כמאחז"ל (קידושין לב, ב) "זקן זה שקנה חכמה".

17)  ופנימיות אבא פנימיות עתיק (נסמן בקונטרס לימוד החסידות עמוד 6) – ראה מקומות שבהערה 123. ד"ה ואברהם זקן תרנ"ד. ועוד.

18)  דניאל ז, ט (וראה במפרשים שם).

19)  ראה ד"ה ויעמוד העם תרנ"ח (ע' קצ ואילך). המשך תער"ב ח"ג ע' א'שסח ואילך. וראה המשך תרס"ו ע' רלד-ה. ועוד. ובד"ה ויעמוד שם: זקנתי הוא בחי' עתיק, דעתיק הוא ל' זקנה .. וענין הזקנה למעלה הלא ארז"ל ומי איכא זקנה קמי' קוב"ה להיות שאינו בגדר זמן וממילא אינו שייך שם ענין הזקנה. אלא הכוונה דזקנה מורה על הקדמות, והיינו דלהיות שבחי' עתיק כו'.

20)  המשך תרס"ו שם.

21)  ומרומז גם בהלשון "בן יחיד", בחי' אחד עשר, חד ולא בחושבן (ראה הערה 28).

22)  ראה זח"ג עג, א.

23)  ולהעיר גם שפנימיות עתיק הוא מלכות דא"ס (המשך תרס"ו שם).

24)  כ"ה בהמשך תרס"ו שם.

25)  לשון הכתוב –תהלים פד, ח.

26)  תהלים קיט, יח. וראה שער האמונה פ"ס.

27)  ראה לקו"ת צו יז, ב: "וזהו פי' אראנו נפלאות, אראנו דייקא בבחי' ראי' ממש .. שהשגתו (דהאריז"ל) הי' בבחי' ראי' כו'". וראה גם שער האמונה שם.

28)  ראה גם לקו"ש ח"ג ס"ע 870 (מהתוועדות זו).

29)  פסחים עו, ב (במשנה).

30)  ראה תו"מ סה"מ תשרי ריש ע' קסד. וש"נ.

31)  חגיגה טז, א.

32)  יבמות ה, ב.

33)  תוכן סעיף זה – נדפס בלקו"ש שם ע' 834 הערה 23.

34)  משנה כריתות בתחלתה. וראה לקו"ש חי"ז ע' 129. וש"נ.

35)  יחזקאל טז, ז.

36)  כריתות ט, א ובפרש"י. שמו"ר פי"ז, ג. וראה מכילתא ופרש"י בא יב, ו.

37)  ראה תו"מ חי"ג ע' 179. וש"נ.

38)  מאו"א כ, טו. וראה תו"א יתרו בהוספות קט, א. אוה"ת יתרו ע' תתסט. ובכ"מ.

39)  ויצא לב, א.

40)  ראה סה"ש תרצ"ט ע' 316. תש"א ע' 81. ועוד.

41)  שה"ש ב, ט.

42)  שם א, ב ובפרש"י.

43)  שער חהמ"צ פ"ז.

44)  מכילתא בא יג, ח. הגש"פ פיסקא "רשע מה הוא אומר".

45)  ראה גם לקו"ש חי"א ע' 2. וש"נ.

46)  מגלה עמוקות אופן קפו.

47)  ראה זח"ג עא, א. תקו"ז תכ"ה. שו"ת נוב"י מהד"ת או"ח סק"ט. אבנ"ז יו"ד ח"ב סשע"א.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)