ההגדה מספרת על כמה תנאים צדיקים, ש"היו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם, רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". ההגדה אינה מסתפקת בציון עצם העובדה שתנאים גדולים סיפרו ביציאת מצרים כל הלילה, אלא גם נוקבת בשמותיהם: "רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן-עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון".
הזכרת השמות של התנאים באה ללמד שאפילו מי שלא סבלו בשעבוד מצרים גם הם צריכים לספר ביציאת מצרים. ידוע שבני שבט לוי היו פטורים משעבוד מצרים. כמו-כן הגרים שהצטרפו לעם-ישראל במרוצת הדורות אף אבותיהם לא שועבדו במצרים. וזה המשותף לכל חמשת התנאים האלה.
כוהנים ובני גרים
רבי אלעזר בן-עזריה היה כוהן מיוחס. גם רבי טרפון היה כוהן. רבי יהושע היה לוי, והיה מן המשוררים ונתנו לו מעשר. על רבי אלעזר מספרים חז"ל שכאשר עלה משה למרום, שמע שהקב"ה אומר הלכה בשם רבי אלעזר. אמר משה: "יהי רצון שיהיה מחלציי", והקב"ה הבטיח לו: "חייך שהוא מחלציך". הרי שגם הוא היה לוי. ורבי עקיבא היה בן גרים.
מלמד אותנו בעל ההגדה שסיפור יציאת מצרים אינו קשור דווקא למי שאבותיו שועבדו בשעבוד מצרים, אלא גם כוהנים ולוויים ובני גרים – אף הם צריכים לספר ביציאת מצרים.
מעלת רבי עקיבא
מרבי עקיבא אנחנו לומדים עוד הוראה מיוחדת. מסופר עליו שנענש על שהתבטל מלימוד תורה כדי לעסוק בקבורת 'מת מצווה'. אמנם התעסקות ב'מת מצווה' דוחה את כל התורה, ובכל-זאת גדלה מעלת לימוד התורה של רבי עקיבא אף על מעלת ההתעסקות ב'מת מצווה'.
ככלל, הדין הוא שמי ש'תורתו אומנותו' פטור מקיום המצוות, אבל מצד הדין הזה יש חילוק בין מצוות שאפשר לעשותן על-ידי אחרים ובין מצוות שאי-אפשר לעשותן על-ידי אחרים. אבל תורתו של רבי עקיבא יש בה מעלה יתרה, אפילו לעומת מצוות שאי-אפשר לעשותן על-ידי אחרים.
התגלות הנשמה
מלמדת אותנו ההגדה שמעלת הסיפור ביציאת מצרים גדולה אף ממעלת תורתו של רבי עקיבא, ולכן ישב כל הלילה וסיפר ביציאת מצרים.
טעם הדבר הוא מפני שנשמתו של יהודי היא למעלה אף ממעלת התורה, ולכן התגלות הנשמה היא למעלה ממעלת לימוד התורה. זה עניינו של הסיפור ביציאת מצרים, שיהודי יוצא מהמְצָרים והמגבלות ומביא את נשמתו לידי גילוי, ולכן מעלתו של הסיפור גדולה כל-כך, עד שהחכמים הגדולים ביותר ישבו ועסקו בסיפור יציאת מצרים "כל אותו הלילה".
(תורת מנחם התוועדויות כרך כח, עמ' 21) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
