נושאים נוספים
	התקשרות 939 - כל המדורים ברצף
	בתוקף ה'מטה' אפשר להפוך מר למתוק
	הגילוי שלעתיד פועל כבר בגלות
	ב'קבוצה' מגדלים מחנכים ומנהיגים
	פרשת מטות-מסעי
	"דע מה למעלה ממך"
	שמירה ליולדת
	הלכות ומנהגי חב"ד

במכתב נמרץ מונה הרבי את המעלות בלימוד הבחורים "כאן", מבקש לסייע להם בהשגת אישור, ומבטיח כי התועלת אינה רק בעבורם אלא גם "לטובת העם כולו ולארץ הקודש ת"ו בפרט" * מדובר ב"בחורים שמשאת נפשם ללמוד תורה כאן... כי כאן יעשו חיל בלימודם והשקפת עולמם" * בשנה זו מקבלים הרבה מאוד אף שלא ניכר בגלוי, אולם 'חבילות' אלו פורקים אחר-כך במשך שנים רבות * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מביאה ברכה לארץ הקודש

בכ"ב בשבט תש"ל שיגר הרבי איגרת למי ששימש באותם ימים שר הפנים בממשלת ישראל, ובתוקף תפקידו ממונה (גם) על הנפקת אשרות יציאה מהארץ – לימים ראש ממשלת ישראל מר מנחם בגין. הרבי כותב לו (אגרות קודש כרך כו עמ' רצט):

הרב חדקוב שי' מסר לי תוכן מכתבו של מר מי"ד שבט, בעניין הבחורים הרוצים לבוא לכאן ללמוד תורה משך זמן, שזה תלוי ברשיון מיוחד וכו'

והרבי ממשיך:

ולכל לראש – אביע תודתי הלבבית למר בעד התעניינותו האישית ותשומת לבו בזה.

ולעצם הענין אין הדברים אמורים אלא בבחורים שמשאת נפשם היא לבוא ללמוד תורה כאן משך זמן, אשר משוכנעים הם כי כאן יעשו חיל בלימודם והשקפת עולמם וכולי. וידוע הכלל שהצלחה בלימוד גדולה יותר אם הוא במקום שלבו חפץ.

עוד זאת, שההדרכה שהתלמידים מקבלים כאן הוא בהדגשה להכיר ולהוקיר האחריות המוטלת עליהם לנצל כוחותיהם לטובת הרבים, אם בשדה החינוך או בתור מנהיגים בקהילות בישראל, ובהדגשה יתרה שבתום תקופת לימודם וחינוכם ישובו למקומם.

ולמעשה, כל התלמידים מסוג האמור שבאו לכאן מארץ הקודש תבנה ותכונן – שבו לארץ הקודש תבנה ותכונן אחרי גמר חוק לימודם, והיותם כאן הביאה ברכה לא רק להם כי אם גם לארץ הקודש תבנה ותכונן.

בסיום המכתב חוזר הרבי ומסכם:

לאור האמור, דעתי ברורה כשרואים שיש בחורים יושבי אוהל חדורי שאיפה רצינית לשקוד על התורה, ומאמינים הם שכאן יעשו חיל בלימודם ובחינוכם, ראויים הם לסיוע בזה. וכאמור, התועלת שבזה היא לא רק להם [=באופן אישי] אלא לטובת העם כולו ולארץ הקודש תבנה ותכונן בפרט.

אך הרבי מדגיש:

– אלא שצריכה הבקשה לבוא מהנהלת הישיבה בארץ הקודש שתעיד עליהם וכו'. ותשואת-חן תשואת-חן מראש על הסיוע של מר בזה.

צריכים ללמוד יותר

בחודש אדר א' תשכ"ז ('ימי תמימים' כרך ג, עמ' 447) נשלחה איגרת של הרב שלמה מיידנצ'יק אל ראש ממשלת ישראל מר לוי אשכול, בבקשה שיורה לאגף-כוח-אדם בצה"ל לתת היתרי יציאה מן הארץ לתקופה של שנה לתלמידי הישיבה, כדי שיוכלו לשהות במחיצת הרבי.

במכתב נוסף ששיגר הרב מיידנצ'יק למר שז"ר, שנתבקש 'לזרוק מילה' למר אשכול בנושא, הוא מציין: "אין אני צריך לבוא בהסבר עד כמה שנחוץ לאפשר שהותם של תלמידים צעירים אלו במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א, ועד כמה ששהות זו נותנת להם רוח והקרבה לכל ימי חייהם".

חובת בני ארץ-ישראל

טרם כניסתו ל'יחידות' של הרב שמואל יאלוב, מחבר הספר מנחם שמואל, אל הרבי, בי"ט במנחם-אב תשכ"ז – ניהלו עמו תלמידים מה'קבוצה' שיחה תורנית עמוקה. בהיכנסו לרבי, סיפר לרבי על הסוגיות העמוקות שנידונו בשיחתו עם הבחורים. "אחד מהם" – ציין הרב יאלוב – "הוא בעל מוח חריף".

הרבי הגיב:

לכולם יש ראש טוב, אך מן הצורך לזרזם שילמדו יותר כחובת בני ארץ-ישראל, שזהו ההיתר ליציאתם מן הארץ.

(הרבי האריך בזה והדברים פורסמו בהרחבה ברשימתנו הקודמת).

מקבלים יותר ממה שרואים

הת' שלום-דובער וולפא נמנה עם הקבוצה של שנת תשכ"ו. בזיכרונותיו ('התמים' גיליון לד ניסן-אייר תש"ע) הוא מספר "באמצע השנה היה עלינו לחזור לארץ-הקודש, ובהשתדלות גדולה שהרבי היה מעורב בה, הצלחנו להישאר עד אחרי תשרי תשכ"ז".

כשנכנס ל'יחידות' בתחילת חודש חשון תשכ"ז, שמע מהרבי בין השאר את הדברים הבאים:

...כשרואים שלומדים נגלה וחסידות וכו', שהתורה נאמר בה 'הלא כה דברי כאש' באיזה אופן שעושים זאת הרי לא יכול להיות שזה לא יפעל לשנות את האדם. ומה שלא רואים זאת עתה, אין זו ראיה. ואדרבה זה מראה שלקחו הרבה מאד, וכידוע הביאור ב'לקוטי תורה' בנוגע לחילוק שבין זריעה ונטיעה, שהנטיעה אורכת שנה, ואילו זריעה צומחת הרבה יותר מהר, אבל אחר-כך רואים התוצאות מזה שיש פירות מתוקים, וכך גם כאן שאי-אפשר לדעת מיד מה לקחו מכאן.

ובכללות הוא כמדובר בהתוועדות של שמיני-עצרת ושמחת-תורה בנוגע למה שנותנים הרבה חבילות, ואחר-כך במשך השנה צריך לפרוק ולפתוח אותם. וכך גם כאן שכאשר מגיעים למקום מסויים וצריך לקחת משם לזמן רב ולכמה שנים, שיישאר לו בשעה שנוסע מהמקום הזה בחזרה לבית אביו, שאצלך הרי זה ארץ-ישראל – אז לוקחים באמת הרבה. אלא שיש מה שרואים מיד, ויש מה שלוקחים באופן סתום ורואים את זה רק אחר-כך אבל זה יותר גבוה ממה שרואים מיד.

הבחור ש"ד וולפא היה שבור מאוד מהעובדה שהוא עוזב את בית חיינו וביקש מהרבי ברכה לחזור במהרה, על כך ענה לו הרבי:

להגיע לכאן בחזרה? הרי קודם לכן צריך לפרק את החבילות, מה שלקחו מכאן ב'יודעים' ועוד הרבה יותר ב'שלא יודעים'. ובפרט שהקב"ה עזר ששהו כאן שנה ויותר משנה, ובשנה זו היו כאן פעמיים בחודש תשרי [תשכ"ו ותשכ"ז]. וצריך לנצל זה או על-כל-פנים חלק מזה, ושזה ישפיע שתהיה למדן ושוקד ועובד כמו המעלות שצריך שיהיו אצל תמים... אז יהיה שייך לחזור לכאן שוב.