שאלה: האם מותר לאדם לבקש את צרכיו הגשמיים בראש-השנה?
תשובה: בשבת ויום-טוב אסרו חז"ל לבקש על הצרכים הגשמיים, כגון פרנסה או רפואה. על הצרכים הרוחניים מותר, ומן הדין – אפשר אפילו להתוודות ולבקש מחילת עוונות. אולם על-פי האר"י ז"ל נמנעים מכל הזכרת עוון בשבת וביום-טוב, ובכלל זה בראש-השנה (חוץ מיום-הכיפורים, שמצוות היום בכך), ועל-פי נוסח חב"ד מדייקים בזה.
בעקבות האמור שאלו בתלמוד הירושלמי: מהו לומר "רענו, זוננו, פרנסנו" (בברכת המזון) בשבת? והשיבו: "טופס ברכות כך הן", היינו שנוסח קבוע מותר לומר גם בשבת. לדעת כמה פוסקים, טעם זה נכון גם בדבר נוסחאות 'הרחמן', אף שיש בהן בקשת צרכיו.
לדעת פוסקי אשכנז אין מברכים חולה בנוסח מלא בשבת, אלא מזכירים את שמו ושם אימו ואומרים רק: "שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא", אלא אם כן מדובר בחולה מסוכן 'סכנת היום', שאי-אפשר לדחות את התפילה בעבורו (ורבים מקילים בזה, ויש המלמדים עליהם זכות). מטעם זה, בראש-השנה וביום-הכיפורים, שהם ימי-דין, מברכים כל חולה כבימי חול, בלי אמירת "שבת היא מלזעוק", וכך נדפס במחזורי חב"ד. ואילו לדעת הפוסקים הספרדים אפשר לברך חולה בנוסח המלא גם בכל שבת.
הכול נוהגים לומר 'אבינו מלכנו' בראש-השנה (בהיותו יום-דין). לדעת פוסקי אשכנז אין אומרים אותו כשראש-השנה חל בשבת, וכשיום-הכיפורים חל בשבת אומרים זאת רק ב'נעילה'. ואילו לרבים מהפוסקים הספרדים אומרים אותו תמיד, ואפילו בשבת שובה. יש שהתירו משום שמבקשים בו 'צורכי רבים', ואחרים - משום שזה טופס התפילה הקבוע.
מקורות: ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. טושו"ע ונו"כ (ושו"ע אדמו"ר הזקן) סי' קפח (ס"ד) וסי' רפח (ס"ח-ט, וראה ערוה"ש ופסקי תשובות שם). וסי' תקפד (ס"ב-ג.ה). מטה אפרים תקפד,כה. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' נד, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
