מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג
עלייה לתורה ביום הולדת הילדים
ידועה השיחה מליל ח"י אלול תשמ"ב (התוועדויות ח"ד עמ' 2190, שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סו"ס שג): "...ולכן, בהגיע יום הולדתו של התינוק, במלאות לו שנה שלימה, צריכים ההורים להתנהג ע"פ מנהגי יום הולדת, להוסיף בלימוד התורה ובנתינת הצדקה לזכותו של התינוק... עליהם להוסיף בכל ענינים אלו ביתר שאת וביתר עוז לגבי השתדלותם בזה עד עתה". אבל, כמאמר רז"ל "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", לא נאמר כאן מאומה מלבד תורה וצדקה.
ולהבדיל, להורי תינוק שנפטר, ענה הרבי (שערי הלכה ומנהג ח"ה סו"ס צז): "שייך לציין את היום הזה לפי מנהגי יום הולדת (הניתנים לביצוע) נתינות לצדקות (בגימטריא [דהשם של התינוק]) בהתוועדות חסידותית".
מכל האמור אין לכאורה ראיה שיש עניין כלשהו בעליית האב לתורה "עבור התינוק".
אמנם הרב מיכאל שי' זליגסון מסר לי את מענה הרבי להרב שמואל שי' לו, שליח בלונדון, "עליה לתורה לפני יום הולדת הבת" (ובהמשך, אף שאינו שייך לשאלה זו, אבל חשוב לדעת: "ביום הולדת הבן", אף שהיה אז כבן תשע, "ילמדו איתו הקאפיטל תהילים המתאים למספר שנותיו").
ובהאי ענינא, נפוץ לאחרונה שאנ"ש עולים "בשביל נשותיהם" לימי ההולדת, באומרם ש"אשתו כגופו". וציינו לי לשיחות קודש תשל"ה ח"א ס"ע 124: "ובנוגע למנהגי יום הולדת, שכל אחד, הן אנשים והן נשים, ינהגו לפי מנהגי יום הולדת בנוגע ללימוד התורה ונתינת הצדקה וכו'", ולכאורה גם מזה אין שום ראיה.
ברכת ההפטרה
ב'התקשרות' גיליון תרצ"ט עמ' 15 שאלנו מפני-מה נוהגים לברך את הברכה שלפני ההפטרה בטעמי המקרא, כנדפס בסידורי 'תורה אור' ו'תהלת ה'' ובהרבה סידורים אחרים.
בקובץ התורני 'אור ישראל' (מונסי נ.י., גיליון 65 עמ' רעג) נדפס לאחרונה בירור בנושא, ומביא שעצם המנהג נזכר כבר בסידור הר"ר שבתי מפרעמיסלא, הקדמה כללית עמ' 63. והברכה בטעמים נדפסה בסידור 'עמודי שמים' להרב יעב"ץ (המקורי, שהדפיס בעצמו), ובסידור 'עבודת ישראל'1, רעדלהיים תרכ"ח (עמ' 226). ועוד. (והרב הכותב גם נתן טעם לדבר לפי דעתו).
_________________
1) שם המחבר הוא, כנדפס בשער הסידור: יצחק בן אריה יוסף דוב [היידנהיים], ולא כמ"ש בקובץ שם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
