מדורים נוספים
	שיחת השבוע גליון 1353 - כל המדורים ברצף
	כשהאמת מסתתרת השקר משתלט
	יש חדש
	האור בוקע מתוך החושך
	חנוכה
	הרבי השמח
	מוחל טובות
	איזהו גיבור
	"ממתין ומצפה מתי יבוא"
	נס מהלך
	חנוכה במוצאי שבת

הגיע הזמן שמנהיגי ישראל יאמרו את מה שכתב שמעון החשמונאי לשליחו של אנטיוכוס השביעי: "לא ארץ נכרייה לקחנו"

בקרב אנשי התקשורת בארץ מתקיים דיון בשאלה אם ראוי להעביר בשידור חי נאומים של אויבינו. פעמים רבות הנאומים האלה נועדו להפעיל לוחמה פסיכולוגית על העם בישראל, והשאלה היא אם בעצם השידור אין אנו משחקים לידי האוייב.

רבים התרגזו לנוכח חדוותה של התקשורת הישראלית בדיווחיה על ההצבעה באו"ם לצירופה של 'פלסטין' כמדינה משקיפה שאינה חברה. ההתלהבות הזאת שיקפה את המגמות השולטות בתקשורת. ועם זה, שידור נאום השטנה של יו"ר הרשות הפלסטינית היה בעל חשיבות רבה לציבור בישראל.

הנאום הזה מגלם את כל השקר שמגולם בנפנוף המתמיד במילה 'שלום'. עשרות פעמים הזכיר האיש את המילה 'שלום', אבל הנאום כולו, מתחילתו ועד סופו, היה נאום שטנה, שקר וכזב. הערבים פשוט קלטו שהעולם אוהב לשמוע את המילה 'שלום', גם אם מרוקנים אותה מכל תוכן. אבל אם העולם אינו יודע עד כמה זו הצגה שקרית, מדוע יש יהודים שהולכים שבי אחר תעמולת הכזב הזאת?

שקר השלום

אומרים לנו שהאיש הזה 'מתון', שהוא 'פרטנר' לשלום. אבל התדמית הזאת אינה אלא תחפושת. בדיוק כשם שקודמו שיחק את המשחק הכפול הזה. גם הלה נהפך ל'מתון' ולבעל-ברית כביכול, עד שפרצופו האמיתי נחשף בגל הטרור הנורא אחרי ועידת קמפ-דייוויד השנייה.

כל מי שעוקב אחרי התקשורת הנשלטת בידי הרשות הפלסטינית ורואה את ספרי הלימוד המשמשים לחינוך הדור הבא בבתי-הספר שלה יודע שהדבר האחרון שיש שם הוא שלום. אין אצלם שום הכשרה תודעתית של הציבור לצורך לחיות ביחד ולהשלים עם קיומנו. להפך, השאיפה היא להילחם, להרוג ולהיהרג, ולהחדיר שנאה תהומית ל'יאהוד'.

בתפיסות היסוד האמיתיות אין שום הבדל בין הרשות הפלסטינית ובין החמאס. אלה כאלה שוללים את זכות קיומנו ושואפים למחוק אותנו מעל פני האדמה. אלא שהחמאס אומר זאת בגלוי, ואילו אנשי הרשות הפלסטינית מסתתרים מאחורי מסֵכות 'שלום'.

לכן מקומם כל-כך לשמוע מנהיגי ציבור בישראל הקוראים לשאת ולתת עם האוייב הזה, כאילו אין הם יודעים את האמת. הלוא כבר ניסו להציע ל'פרטנר' הזה הצעות מרחיקות לכת מבחינתם (ואומללות מבחינתנו), והוא פשוט ברח, מכיוון שאין הוא מוכן לחתום על סיום הסכסוך. כמה התחננה לפניו הממשלה הנוכחית כי ישוב לשאת ולתת איתה, והוא סירב. אבל תמיד יהיו אצלנו מי שיצדיקו את הערבים ויאשימו את היהודים.

לדבר אמת

הבעיה היא שגם אנחנו נפלנו לתוך המשחק השקרי הזה, ובמקום לומר את האמת ולהיאבק עליה, הסכימה גם הממשלה הזאת לעיקרון שצריכה לקום מדינה פלסטינית בלב ארץ-ישראל, נחלתו הנצחית של העם היהודי. כשאנחנו איננו עומדים מאחורי האמת שלנו, מה פלא שהשקר משתלט?

הגיע הזמן שמנהיגי ישראל יאמרו את מה שכתב שמעון החשמונאי לשליחו של אנטיוכוס השביעי: "לא ארץ נכרייה לקחנו ולא ברכוש זרים מָשָלְנוּ, כי אם נחלת אבותינו, אשר נכבשה בעת מן העיתים בלא משפט, וכאשר היה לאל ידנו – השיבונו אותה לנו".

מטבע מהתקופה החשמונאית בארץ ישראל (צילום: cngcoins)