חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:08 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דבר הלכה של אחדות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1355 - כל המדורים ברצף
סבל שלמעלה מהשגת אנוש
חדש על המדף
דבר הלכה של אחדות
יין
להצטער ולבכות
חייבים גאולה
קדיש של קצין רוסי
אקבץ עליו לנקבציו
התינוק שנולד מחדש
מדיני תענית ציבור

בפרשתנו יוסף מתגלה אל אחיו ומפייס אותם. לאחר מכן הוא שולח אותם לארץ-ישראל, אל יעקב, לבשר לו את הבשורה ולהביאו למצרים. בשעה שהוא נפרד מאחיו אומר להם יוסף: "אל תרגזו בדרך". מפרש רש"י: "אל תרגזו בדרך – אל תתעסקו בדבר הלכה, שלא תרגז עליכם הדרך".

ברור שיוסף לא התכוון להמליץ לאחיו להימנע מדברי תורה. הלוא חז"ל התבטאו בביטויים חמורים על מי שמהלכים בדרך "ואין ביניהם דברי תורה". כוונת יוסף הייתה שלא יתפלפלו בסוגיות עמוקות וסבוכות, שכן אז הם עלולים להסיח דעת ולסטות מהנתיב הנכון.

לא להתפלפל בדרך

מה אפוא ראוי שיהודי ילמד בהיותו בדרך? חז"ל מורים לשוחח בענייני הלכה פסוקים, שאין בהם פלפולים. ואכן, מהפסוק "אל תרגזו בדרך" למדו חז"ל: "אל ייפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו". כשאדם נפרד מרעהו, עליו לומר לו דבר הלכה, הלכה פסוקה, שאין בה פלפולים ודיונים.

אך לשון חז"ל דורש הסבר. למה התנסחו בניסוח שלילי – "אל ייפטר", ולא העדיפו ניסוח חיובי: "ייפטר אדם מחברו בדבר הלכה"? זו גם לשון קצרה יותר, ויש כלל "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה".

אין פירוד

אלא שכאן טמונה הוראה עקרונית ליהודי: "אל ייפטר אדם מחברו". יהודי לעולם אינו נפרד מרעהו. מצב של "ייפטר אדם מחברו" אינו אפשרי, שכן כל נשמות ישראל מחוברות במהותן לכדי מציאות אחת, ככתוב בספר התניא – "כולן מתאימות ואב אחד לכולנה". לכן לא ייתכן פירוד בין יהודי ליהודי.

אולם לכאורה יש פירוד, שכל היהודים מצויים במקומות נבדלים ופזורים בכל קצוות תבל. הקב"ה משגר כל יהודי למקום שבו עליו למלא את תפקידו ולברר את ניצוצות הקדושה הטמונים בו. לכן כל יהודי נדרש להימצא במקום אחר, ואין הוא יכול להימצא בצוותא עם אחיו בני-ישראל.

הריחוק מחזק

לכן יש צורך לחזק את האחדות ואת הזיכרון שהפירוד החיצוני איננו פירוד פנימי חס ושלום. זאת עושים על-ידי 'דבר הלכה'. בחלקים אחרים בתורה יש פלפולים ודיונים וחילוקי דעות, ואין האחדות ניכרת. אולם ב'דבר הלכה' מובלטת מעלת האחדות, כי אף-על-פי שקודם לכן היו דעות כאלה ואחרות, הרי משנפסקה ההלכה הכול מחוייבים לה ומקיימים אותה.

כך 'דבר ההלכה' פועל שחברו יהיה קיים בזיכרונו של האדם, ואז גם כשהוא עוסק בדברים אחרים הוא "זוכרהו", והזיכרון פועל שהקשר עם חברו יהיה בכל התוקף והעוצמה, ושהפירוד החיצוני לא ישפיע עליו כלל. זאת ועוד, הפירוד החיצוני מוסיף בתחושת הקרבה. בזכות 'דבר ההלכה' היהודי מחזק את רגשות ההשתוקקות לחברו, עד שהוא מתגעגע אליו יותר מכפי שהיו בהימצאם יחדיו.

(תורת מנחם כרך לח, עמ' 212; כרך לט, עמ' 93)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)