בארה"ק משתדלים יצרני הבתים שיהיו המחיצות עד התיתורא, אבל אם נחסר מילימטר או שניים אין מקפידין על זה, ואילו בשכונת הרבי "כאן ציוה ה' את הברכה", אם יצא שהמחיצות אינן מגיעות עד התיתורא, מדביקים לתיתורא קלף מקופל "אקורדיון" כדי להשלים את המחיצה.

בעניין זה נשאלתי ולהלן תשובתי בנידון מה שכתוב בשולחן-ערוך רבינו זי"ע סימן לב סעיף ס"א וזלה"ק: "חריץ שבין בית לבית צריך שיגיע עד מקום התפר וכו' עם מחיצות החיצונים". ומצינו בשו"ת כ"ק אדמו"ר בעל הצ"צ זי"ע חאו"ח סימן ח' בתחילתו: "אודות בתי התפילין שהחריץ שבין בית לבית אינו מגיע באמצעו עד התפר דהיינו עד התיתורא וכו' וכו'  והנה במקום שאין מגיע עד התפר הוא מבפנים כמו פתח בין בית לבית", עיי"ש ותמצא מרגוע לנפשך.

וקרוב לסיום התשובה מסיק כ"ק אדמו"ר הצ"צ זי"ע: "עצה היעוצה בנידון שאלתנו לסתום הפתח מבפנים על-ידי שיחברו קצת עור בתפירה זו על-ידי דבק למחיצות הפנימיות וכו'"

בהתאם לכל הנ"ל עיין שו"ע אדמו"ר זי"ע סימן לג' סעי' א' שכל מחיצה ומחיצה הדופן כפול, היינו דופן א' של בית א' ודופן ב' של בית הב'. ומעתה עליך להיזהר, הואיל וישנם עושי בתים של תפילין, הנה במקום שאין המחיצה מגיע באמצעותה עד התפר כנ"ל הוא מבפנים כמו הפתח בין בית לבית, אז ממלאים וסותמין אותו פתח בקלף הנטחן ומעורב עם דבק ובזה נראים המחיצות ישרות; אשר על-כן צריך לדבק קלף כפול שיעבור משני הצדדים.

לבד זאת אשר קלף שנטחן צריך עיון גדול אם זה נחשב קלף במקום שצריך קלף. נוסף לכהנ"ל, לפעמים המחיצות ישרות כראוי אבל לא מגיעים עד התיתורא  ואז בין התיתורא והמחיצות ישנו חלל ומקום פנוי. נמצא במקום פנוי זה כבית א' ולכן יש למלאות מקום החלל בעור או בקלף דבוק למעברתא, שיגיע עד המחיצות ולהעיר אשר בעניין זה גם לפני מאה שנה ויותר שהקילו לעשות פשוט פשוטים קטני קטנים עבור יושבי חושך וצלמוות [אסירים], רחמנא לשזבן, או עבור חיילים בצבא של הצאר ברוסיה, אך בזה לא הקילו, ומלאו אותו חלל ומקום פנוי בעור או קלף.

הנה לא נעלם ממני שיקום מי שיקום לדון בכהנ"ל ולהשיב כמו אם הפרשיות הינם עמוק בתוך המחיצות כו' וכו'. מכל-מקום אין מקרא יוצא מידי פשוטו וה' הטוב ישמרנו שלא ייצא ח"ו מכשול מתח"י.

הרב מנחם-מענדל הכהן אהרונוב, טורונטו, קנדה

הערת המערכת

העירנו ח"א:

א. אכן, קלף טחון אין דינו כעור, וכך פוסקים גם בשאלות אחרות כמו סתימות למיניהן.

ב. אין להביא ראיה ממה שעשו לפני מאה שנה ומעלה, כי אז ייצרו במזרח-אירופה כל מיני תפילין גרועים, כמו מחיצות דבוקות לגמרי שיש להן רק סימן המבדיל ביניהן מבחוץ ולא שייך להכשירן, וכמובן עשו כך "שלא ברצון חכמים".

ג. בשו"ע אדמו"ר הזקן שם (לב,סא) נאמר רק שהמחיצות חייבות להגיע "עד סוף רוחב הפרשה", ואילו בתשובת הצמח-צדק הנ"ל (ס"ו-ז) הוסיף (והוכיח מדיני מחיצות בתפילה ובעירובין) שצריכות להיות "מחיצות גמורות עד התיתורא", עיי"ש.