דין וחשבון
"וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" (במדבר ו,יא). אומרת הגמרא (נדרים ו): "וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין". כשם שאדם עתיד ליתן דין וחשבון על שלא שמר את הנשמה ופגם בה, כך הוא עתיד ליתן דין וחשבון על העינויים שעינה את גופו ופגם בו והזיקו.
(רבי אברהם-יעקב מסדיגורה)
לא להתנזרות
שמא יאמר אדם: הואיל והקנאה והתאווה והכבוד כיוצא בהם דרך רעה הן, אפרוש מהן ביותר, שלא יאכל בשר ולא ישתה יין, ולא יישא אישה, ולא ישב בדירה נאה, ולא ילבש מלבוש נאה, אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן. גם זו דרך רעה היא ואסור לילך בה, והמהלך בדרך זה נקרא חוטא. אמרו חכמים: ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה, המונע עצמו מכל דבר, על אחת כמה וכמה.
(רמב"ם)
להמיר בצדקה
מי שריבוי הצומות מזיק לו, כמו בדורותינו אלה, אסור לו להרבות בתעניות, אלא כפי אשר ישער בנפשו שבוודאי לא יזיק לו כלל. ומה תקנתו: "וחטאך בצדקה פרוק" (דניאל ד,כד).
(תניא)
שלושה תנאים
רבי שלמה מקרלין התנגד בתוקף לדרך של סיגופים ותעניות. רק בשלושה תנאים היה מסכים שיהודי יגזור על עצמו תענית: אם עבר חלילה עבֵרה חמורה, אם הוא חש עצמו בריא בלי כל מיחוש, ורק אם יצום ביום חורף קצר. ואף זאת בתנאי שלפנות בוקר, קודם שיתחיל בצום, ישתה כוס משקה חם.
לצום ולא לרזות
אי אכילה ואי שתייה – אינם תענית. זה נקרא לרזות. לא לאכול ולא לשתות ולהתייגע בתורה – זו תענית.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
אל תתעלם
"ומבשרך לא תתעלם" (ישעיה כז). אל תתעלם מבשרך, מגופך. אל לו לאדם לסגף ולענות את גופו יתר על המידה.
(רבי נפתלי מרופשיץ)
בירור הניצוצות
הניצוץ של קדושה המצוי בדבר גשמי מושרש בדרגה עליונה יותר מהניצוץ שבדבר הרוחני. לכן יש לברר את הגוף ולא לסגף אותו. הבירור של התחתון ביותר מוליך ומביא לגבוה ביותר.
(לקוטי שיחות)
תענית אמיתית
התעניות אסורות לשוקדים בתורה. אף הסיגוף בשינה אסור. מה שמותר וגם מוכרח הוא הסיגוף בחושי הנפש – עוצם עיניו, אוטם אוזניו, לימוד בשקידה כמה שעות בלי הפסקה וכדומה.
(אגרות קודש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
