חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:13 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אבי אדוני מורי ורבי – הרה"ק ר' לוי יצחק
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 992 - כל המדורים ברצף
לא להתפעל מהעולם הגדול
נשארה רק עבודת העקביים...
אבי אדוני מורי ורבי – הרה"ק ר' לוי יצחק
פרשת עקב
"ארבע מידות בתלמידים"
הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן
הלכות ומנהגי חב"ד
במנהגי מילה / נשות בית אבטינס / מנהגי יום הולדת / ועבור הילדים

רבנות של הפצת יהדות תוך מסירות נפש * רבי לוי יצחק לא היה מסוגל לעזוב, כי לא רצה להפקיר את היהודים והיהדות * כל חיוניותו מלימוד תורה * כאשר חסידים זיהו בסגנון התוועדויות הרבי את דרכו המיוחדת של אביו... * ועל ה'מופת' בסיפור שיפוץ המצבה על ציונו של רבי לוי יצחק בשנת תשל"ב * לרגל יום ההילולא, כ"ף מנחם אב

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תפקידו של רב

"העיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק) נחשבה, מכמה בחינות, לעיר הבירה של כל מחוז אוקראינה (כפי שנקרא חלק זה של דרום רוסיה), ובעיקר – העיר המרכזית בכל הנוגע לענייני יהדות" – הגדיר הרבי בהזדמנות את העיר בה גדל ובה כיהן אביו, הרה"ק המקובל ר' לוי יצחק נ"ע, כרב (התוועדויות תש"נ כרך א' עמ' 62).

על אופי עבודת הרבנות של אביו התבטא הרבי (שיחות-קודש תשכ"ח כרך ב' עמ' 402) שכלל טיפול גם ב"אל"ף בי"ת של יהדות עם 'ילדים' בידיעות וביראת שמים"...

והוסיף בשנת תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך ד' עמ' 2018):

כללות עניין הרבנות הוא – לחנך את כל אנשי ונשי הקהילה לדעת את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תיעשנה, שזהו כללות עניין החינוך,

זאת אומרת: שלא להמתין עד שאנשי הקהילה יעברו חס-ושלום על עניין מסוים או שיחסירו איזה פרט בעבודה ה' שלהם, ואז תתבקש אמירת "מוסר" – אלא בדוגמת הנהגת הסנהדרין (הרבנים הכי גדולים שבישראל) שתפקידם היה "קושרין חבלים של ברזל במותניהם כו' וחוזרין בכל עיירות ישראל כו', כדי להורות לבני-ישראל את המעשה אשר יעשון".

אסמכתא לדבר אנו יכולים לקרוא בין שורות זיכרונותיה של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, אמו של הרבי (להלן קטע מתוך חוברת לא):

פעם אמר רופא אחד, מחברי הקהילה, ששניאורסון [הרה"ק ר' לוי יצחק] הוא אדם מעניין למדי, אבל הוא דקדקן מופלג, כלומר – אדם שדורש תמיד לקיים כל אות הכתובה ב"שולחן ערוך". "אם נקרא את הפרוטוקולים של אסיפות הקהילה" – טען האיש – "הרי ששלושה רבעים מהם מלאים בהצעותיו של שניאורסון, דברים שאינם נוגעים לנו כלל, והוא מחדיר אותם בחיי החברה שלנו!"...

בהתוועדות כ"ף מנחם-אב תשל"ט (שיחות-קודש תשל"ט כרך ג' עמ' 562) אמר הרבי שיש ללמוד מהנהגתו של בעל ההילולא, שמסר נפשו למען קיום היהדות ב"מדינה ההיא", עד אשר נשאר בגלות עם (חלק מ)צאן מרעיתו. הנהגה מעין זו מצינו אצל משה רבינו, כדרשת חז"ל על הפסוק "כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל" (ברכה לג, כא), שמשה רבינו, רעיא מהימנא, נשאר במדבר עם דור המדבר משום ש"לא יעזוב את צאן מרעיתו" והוא יבוא אחר-כך יחד עמהם.

וסיים הרבי, כי כך צריך להיות אצל כל אחד שטובת הרבים עומדת לנגד עיניו [לא כאותם ש... בורחים ראשונים ומשאירים את תלמידיהם והישיבות מאחור!..], אלא להישאר עם צאן מרעיתו!

כיצד ניתן לעזוב?!

בזיכרונותיה (חוברת כה) מספרת הרבנית חנה על ברית מילה שערך פעם רבי לוי יצחק לבנו של יהודי קומוניסט. הלה התבטא לימים שלעולם לא ישכח את הרב, ובמיוחד את העובדה שהרב עשה את בנו ליהודי.

וממשיכה:

"בשל כל המאורעות הללו, כל אימת שהחל לעלות על הפרק הרעיון לנסוע לחו"ל – היה בעלי אומר תמיד שאין הוא רשאי לעשות זאת, שכן אם יעזוב את המקום – לא יהיה עוד בשר כשר, לא תהיה עוד טהרת המשפחה, ולא יהיו ענייני דת כלל. ומאחר שאין הוא רואה אף אחד שיוכל לעשות זאת – כיצד יכול הוא לעזוב את הכול?!...".

ואכן מעשה אבות סימן לבנים, והלא כך הורה הרבי בדרך-כלל לרבנים (ראה אגרות-קודש כרך כו עמ' תלד):

מנוחה... לדעתי לא זו היא התכלית והמטרה של רב, ואפילו לא של כל אחד ואחת – יהיה מי שיהיה – מישראל בכל מקום שהם.

ובמקום נוסף (ט"ו טבת תשל"ב – אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' שז):

וכבר מילתי אמורה לכמה-וכמה – שכל רב ור"מ ומדריך רוחני העוזב (בתקופתנו) חוגו בחוץ-לארץ ומעתיק לארץ-הקודש – הרי-זה בדוגמת שר צבא הבורח מהמערכה בשעת מלחמה ובעת התקפת השונא וקל-להבין.

ובאיגרת מי"ד מר-חשון תש"ל (אגרות-קודש כרך כו עמ' רלא-רלב):

ראינו ורואים במוחש... כל רב ומדריך רוחני המעתיק מקהילתו – הרי-זה מפקיר (במובן רוחני ונפשי) כמה-וכמה משפחות מקהילתו שהושפעו ממנו באופן ישיר או על-כל-פנים בעקיפין (על ידי ששומעין משָׁכֵן וכיוצא-בזה, אודות פעולתו ודיבוריו וכיוצא בזה).

והרי זה בדוגמת רב החובל של ספינה הנמצאת בלב ים זועף וגועש ונוטש אותה ובורח לנפשו, וכשמוסר כליותיו מתעורר – מנסה להרגיע את עצמו באמתלא שאין בידו לעשות רבות, שיניח מי שהוא במקומו, שנפשו חשקה בתורה במקום-אחר וכיוצא-בזה! והמקובל בכל עמי הארץ ועל-אחת-כמה-וכמה שהוא הוראת תורתנו הקדושה שרב החובל הוא האחרון לעזיבת הספינה. וגם זה רואים במוחש שהידיעה שכן צריך להיות – מעוררת כוחות פנימיים ונעלמים של רב החובל ובכמה וכמה מקרים מציל את הספינה על כל הנמצאים בה ומביאם לחוף בטוח. והנמשל – פשוט...

דיוק גם בשמות שבלע"ז...

בהזדמנות, בשנת תשמ"ו (התוועדויות תשמ"ו כרך א' עמ' 68) סיפר הרבי אודות אביו:

כל חיותו של אאמו"ר היתה – לימוד התורה באופן ד"לאפשא לה" ובמיוחד בפנימיות התורה.

בהתוועדות שבת-קודש פרשת נצבים תשל"ז התבטא הרבי (לפי שיחות קודש תשל"ז כרך ב' עמ' 623):

אאמו"ר היה עוסק בלהט [בביאור העניין] שב[ספר] 'עץ חיים' ישנו שער שלם (שער עתיק) המפרט את הספיקות שישנן בעתיקא קדישא – דלכאורה כיצד שייכים ספיקות בעתיקא-קדישא? זעיר-אנפין הוא כבר בסדר השתלשלות; אמנם בעתיק כיצד מגיעים לשם ספיקות? זאת אומרת שזהו למעלה מידיעה...

במאמר דיבור-המתחיל 'באתי לגני' תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 852) מזכיר הרבי ששמו של כל דבר (שם המין וגם שם האיש) אשר יקראו לו בלשון-הקודש –הוא החיוניות שלו, ומוסיף:

ועל-דרך-זה הוא גם בנוגע לשמות שבלע"ז [שבלשון עם זר], מכיון שכל הענינים הם בהשגחה פרטית. וכמו שמצינו בספרי אאמו"ר [אבי אדוני מורי ורבי] (בכמה וכמה מקומות), שמדייק גם בשמות שבלע"ז ולומד מהם ענינים חדשים והוראות בעבודת ה'.

בביקורו של האדמו"ר מבעלזא באדר תשמ"א אמר לו הרבי:

דרכו של אאמו"ר בלימוד הייתה, שכאשר היה מבאר עניין, היה מדייק לא רק בעניין גופא, אלא גם באיזה מקום הוא מופיע בתורה.

והוסיף להבהיר:

כך למשל באם נושא מסוים מופיע בפרשה מסוימת – בהכרח שישנה שייכות של אותו נושא לאותה פרשה דווקא, למרות שהעניין עצמו שייך לכל התורה כולה.

"על דרך אשר קיבל מאביו שי' "

בשלהי חודש תשרי תר"צ דיווח החסיד רבי אליהו חיים אלטהויז לכבוד קדושת אדמו"ר מהוריי"צ על אירועי החג בריגא בניצוחו של חתנא דבי נשיאה, ובין השאר כתב:

"בליל שמיני-עצרת היתה קידושא רבא בסוכה... באסיפת כל אנ"ש שי', עד שעה מאוחרת בלילה... והרמ"מ שליט"א שתה הרבה ברוב ענוה ושפלות ובלי שום בליטה כלל וכלל, ודיבר איזה שעות אחדות בלי הפסק מדברי דא"ח מעורבים ומתובלין במדרשי חז"ל וקבלה עם גימטריות, על-דרך אשר קיבל מאביו [הרה"ג ר' לוי יצחק] שי', וערבים ומתוקים היו לאוזני שומעם, והיו כל הנאספים בהתפעלות גדולה".

[עוד על אותה התוועדות ראה גם 'ימי מלך' כרך א' עמ' 322].

יצוין כי בפאריז כשהתוועד הרבי טרם עזיבתו בשנת תש"ז, התבטא החסיד הרה"ח ר' זלמן בוטמאן (ז"ל) כי רבי לוי יצחק אמר, כי בנו [הרבי] מיטיב לעשות זאת ממנו... הרבי הגיב: "נו, אבא צריך לומר כך על בנו...". ר' זלמן לא נשאר חייב והגיב: "נו, בן צריך לומר כך על אביו..." ('ימי מלך' כרך ג' עמ' 982-981).

צריכים אותו ברוסיה...

בגיליון הראשון של 'התקשרות' הבאנו את סיפורו של הרה"ת ר' מרדכי מנשה שי' גורליק מנחלת הר חב"ד בדבר שיפוץ המצבה שעל קברו של הרב לוי יצחק, אבי הרבי; להלן אנו מביאים השלמות לסיפורו:

"משפחתנו שהתה מעבר למסך הברזל גם אחרי שרוב אנ"ש שי' יצאו משם. אבא [הר' מנחם מענדל] כתב לרבי באמצעות קרוב משפחה שהתגורר בקראון-הייטס, ושאל מה לעשות כדי לקבל אישור יציאה מרוסיה. הרבי נטל תמונה [=של הרבי] וביקש שילכו עם התמונה ל'ציון' אביו באלמא-אטא ויבקשו רחמים ליציאה מרוסיא.

"כשנסענו לאלמא-אטא ביקשנו והתפללנו, ומכיוון שהייתה ברשותנו מצלמה צילמנו תמונות רבות מכל הכיוונים. זמן קצר לאחר-מכן זכינו אני ואחי [הרה"ת ר' שלום דובער שי'] לצאת את רוסיה.

"בערב יום כיפור תשל"ב, בעת חלוקת ה'לעקאח', ניגשתי לרבי ואמרתי שהגעתי מרוסיה, ואני מבקש 'לעקאח'. הרבי התעניין מי עוד הגיע עמנו, ועניתי. לאחר-מכן ביקשתי ברכה שאבי יצא מרוסיה, והרבי הגיב: עדיין צריכים אותו ברוסיה. הרבי הוסיף ואמר לי להיכנס ל'יחידות' במהלך החודש.

"ב'יחידות' הראשונה דיבר עמי הרבי תחילה אודות ענייני האישיים, ולאחר-מכן הגשתי לרבי את התמונות מ'ציון' אביו. הרבי בחן את התמונות בעיון רב אחת לאחת (תוך שימוש בזכוכית מגדלת), קרא את הכיתוב שעל גבי המצבה ובחן את הקברים הסמוכים ושאל מספר שאלות ופרטים שרק על חלקם ידעתי להשיב.

"הרבי הודה לי על ההשתדלות בעניין ה'אוהל', ואחר כך מסר לי שורה של הוראות כדלהלן":

א. להחליף את המצבה.

ב. גודל המצבה החדשה כקודמתה.

ג. לא לשנות הנוסח.

ד. כיתוב האותיות באופן נאה.

ה. האות "ן" שבתיבת הגאון תהיה מוארכת מכפי שהיתה.

ו. להשמיט את המילה שאינה מובנת כלל ("תנוח").

ז. לא לחזק את המצבה עם ברגים (כפי שנעשה בקודמת).

ח. המצבה תיעשה על ידי יהודי שומר תורה ומצוות, שומר שבת.

ט. להשאיר את ה"מגן דוד".

י. כל הנ"ל ייעשה באופן הטוב ביותר, שלא יחסכו בכספים, וכל ההוצאות על חשבוני, שהרי זוהי חובתי האישית בתור בן.

מוסיף ומספר הרמ"מ שי': "הרבי שוב הודה לנו על הטיפול והטרחה בקשר למצבת אביו, ובירכנו בברכות שונות.

"עם סיום היחידות, העליתי את הדברים על הכתב ושיגרתי לרוסיה את ההוראות. יום אחד לאחר השלמת ביצוע המשימה של החלפת המצבה קיבל אבי אישור לעזוב את רוסיה! – או-אז הובנו דברי הרבי 'צריכים אותו עדיין ברוסיה'. הדברים סופרו אשתקד בכ"ף מנחם אב תשע"ב, בישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש (ונדפסו בשינויים בגיליון 'אפפרישען להתרענן ולחיות מחדש' מס' 8 עמ' 2).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)