זה קרה לפני כשלוש שנים. ביום שישי שב אסף חודריאן מעבודתו אל ביתו שבנהרייה, והתחיל בהכנות לשבת-קודש. מוקדם יותר טלפן לאביו וביקש שיקנה בעבורו בקבוק יין, מכיוון שלא יספיק לעבור בחנות השכונתית.
בהגיעו לביתו ניסה להשיג בטלפון את אביו ואימו, בלי הצלחה. הוא ניסה שוב ושוב, ודאגתו גברה. חצי שעה לפני השבת התקשר למשטרה ושמע את הבשורה הקשה: ההורים טבעו בים. "זו הייתה בשורת איוב, אין לי הגדרה אחרת", מספר אסף. "התברר שאימי נסחפה על-ידי הגלים ונחבטה אל הסלעים. אבי נכנס למים כדי להצילה, נסחף אף הוא וטבע".
בכוח האמונה
כמה שנים קודם לכן החל אסף לשמור תורה ומצוות. האמונה סייעה לו להתגבר על המכה הנוראה. "אין ספק שהאמונה מסייעת להתמודד עם האובדן הבלתי-נתפס. אנחנו, כבני-אנוש, רואים רק קטע אחד קטן מ'הסרט של החיים', ואת התמונה השלמה רואה הבורא לבדו".
אסף (35) נולד וגדל בנהרייה. התקרבותו לחיי היהדות החלה דווקא בחו"ל. "נסעתי למונסי, בעקבות אחי הגדול", מספר אסף. "יש שם ריכוז חרדי, וכך נחשפתי לאורח חייו. התחלתי לשאול את עצמי: מי חי נכון יותר, אני או הם? השאלה הזו ניקרה במוחי, והתעצמה ברבות הימים. מה ששבה את ליבי יותר מכול היה הדאגה לזולת והערבות ההדדית שראיתי אצלם".
כולנו יהודים
חזרתו של אחיו בתשובה דחפה גם אותו: "אט-אט התחלתי להתקרב, וכעבור זמן התחלתי לחבוש כיפה ולקבוע עיתים ללימוד תורה". כעבור שלוש שנים שב לישראל כיהודי המקפיד על קלה כחמורה.
כואבת לאסף האווירה האנטי-חרדית הקיימת בארץ. "אני שומע את זה יום-יום, בשיחות עם חברים לא-דתיים. בדרך כלל זו ביקורת שטחית ורדודה, הנובעת מבוּרות. אותי זה מקומם", הוא אומר, ומוסיף: "ובכלל, כולנו יהודים. הגיע הזמן לשים סוף לפלגנות הזאת".
זמן שווה חיים
אחרי האירוע הטרגי חיפש אסף דרך להנציח את זכר הוריו. "ראיתי מודעה על קורס של 'איחוד הצלה' ונרשמתי", הוא מספר. לפני כחצי שנה נעשה מתנדב מן המניין. "אני מוזעק לאירועים באזור מגוריי, ומתנדב גם במרכז הרפואי בנהרייה פעמיים בשבוע. ההתנדבות הזאת משנה את החיים. כל צפצוף בסלולרי מקפיץ אותך".
אסף כבר ביצע כמה החייאות מוצלחות. "זמן שווה חיים. כשאני מקבל קריאת חירום אני עוזב הכול ומנסה להגיע במהירות האפשרית לזירה", הוא אומר. "את הוריי לא הספיקו להציל, מפני שהעזרה הגיעה מאוחר מדיי. באחת ההחייאות שביצעתי ראיתי את הוריי לנגד עיניי, ואמרתי לעצמי שאעשה כל מה שביכולתי להציל את הנפגע".
בהתנדבות במרכז הרפואי הוא רואה שליחות ממש. "שאלתי אדם מבוגר איך הוא מרגיש, והוא השיב: 'כבר יותר טוב. עצם השאלה שלך מחממת לי את הלב'. תגובות כאלה נותנות כוח".
"בהחייאה ראיתי את הוריי לנגד עיניי". חודריאן
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
