התורה מצווה (דברים כד,טו) לשלם לשכיר את שכרו בו-ביום: "ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש". גם אנו, בני ישראל, מכונים בדברי חז"ל פועליו של הקב"ה (אבות פרק ב משנה יד-טז. תורת כוהנים ורש"י ויקרא כו,ט). 'עבודתנו' היא קיום התורה והמצוות, וה'תשלום' הוא השכר שהקב"ה מעניק לנו על כך.
כאן מתעוררת שאלה מעניינת: ידוע שהקב"ה מקיים בעצמו את כל המצוות שציווה עלינו לקיים. אם ציווה לשלם לשכיר את שכרו בו-ביום ולא להלינו עד בוקר – ודאי שגם הוא 'חייב' לתת לכל יהודי את שכרו מיד אחרי שהוא מקיים את המצווה. אך בפועל נאמר (עירובין כב,א. עבודה זרה ג,א. ד,ב): "היום לעשותם – למחר (בעולם הבא) לקבל שכרם"!
ואמנם, ה'חפץ-חיים' (על הסידור סימן קסח) אומר: "כמה פעמים ביום אנו מבקשים על הגאולה, אולם הבקשה בלבד אינה מספקת; יש לתבוע את הגאולה, כפועל שכיר המבקש את שכרו, שהדין הוא, שאם אינו תובע – אין חיוב לתת את שכרו בו-ביום. כן אנו צריכים לתבוע את גאולתנו".
עבודה אחת
יש המסבירים (עיון יעקב לעין יעקב עירובין כב,א) שעבודת היהודי במשך כל חייו היא בבחינת עבודה אחת, ובסיומה אכן משולם השכר. כלומר, 'יום העבודה' של יהודי נמשך ומתמשך כל תקופת חייו, ובסיומה הוא מקבל בגן-עדן את השכר על עבודתו.
אך הסבר זה אינו מספק. עיקר השכר על עבודת התורה והמצוות לא ניתן בגן-עדן, אלא לעתיד לבוא – בתקופת תחיית המתים (כדברי הרמב"ן בשער הגמול בסופו. וראה גם השגת הראב"ד בהלכות תשובה פרק ח הלכה ב). השכר בגן-עדן הוא בעיקר על לימוד התורה, ואולם השכר על קיום המצוות יינתן רק בזמן התחייה. הווי אומר, שהקב"ה מעכב זמן רב את שכרם של ישראל, ולכאורה אין הוא מקיים את המצווה "ביומו תיתן שכרו".
עבודה קבלנית
מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 138) שכדי להבין זאת, יש לבאר את מהותה האמיתית של עבודתנו בעולם הזה. תכלית בריאת העולם היא – "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". רצון ה' הוא, שהעולם הזה התחתון, שבו שוררת חשֵכה רוחנית והאמת האלוקית אינה גלויה, דווקא בו יתגלה הקב"ה במלוא העוצמה, עד שהעולם הזה יהיה 'דירתו'.
ה'דירה' הזאת לקב"ה נבנית בהדרגה על-ידי עבודתנו במשך כל הדורות. בכל מצווה שיהודי מקיים הוא מזכך ומאיר באור ה' חלק מגופו הגשמי וחלק מהעולם החומרי. צירוף המצוות של כל היהודים במשך הדורות משלים את זיכוכו של העולם כולו, עד שהוא נעשֶה מוכשר להיות 'דירה' לה'. או-אז יבוא משיח-צדקנו ותבוא הגאולה השלמה, ואז תגיע הבריאה לתכליתה.
תמונת מצב זו מוליכה למסקנה ש'חוזה העבודה' בין הקב"ה לעם ישראל אינו בבחינת שכירות יומית, אלא זו בעצם 'עבודה קבלנית'. עם ישראל קיבל עבודה – להביא את העולם לכלל 'דירה' לקב"ה. עבודה זו איננה עבודה של איש אחד, אלא של כל עם ישראל בכל הדורות. כאשר עבודה זו תגיע לשלמותה, תבוא שעת השכר.
אולם הרבי מסיים, כי אף שמועד תשלום השכר המלא יהיה לעתיד לבוא, הרי גם עכשיו חייב הקב"ה לדאוג ל'פועליו' שלא יחסר להם דבר, כדי שיוכלו להתמסר בכל כוחותיהם ובלי דאגות יתרות למילוי רצונו – הכנת העולם לקראת הגאולה האמיתית והשלמה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
