תורת החסידות, שגילה הבעש"ט, מעניקה לנו יכולת להתקרב אל הקב"ה בחודש אלול מתוך אהבה ושמחה
לפני שלוש-מאות וחמש-עשרה שנים ירדה לעולם הזה בח"י באלול נשמתו הגדולה של הבעל-שם-טוב, שגילה את אור החסידות. כעבור ארבעים ושבע שנים נולד באותו יום ממש רבנו הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך. לכן היום הזה מכונה – 'יום הולדת את שני המאורות הגדולים'.
כיום כולנו נהנים מאוצרותיה של החסידות, ולמעשה היהדות כולה אימצה את דרכו של הבעש"ט, אבל בימים ההם נתפסה דרכו כחידוש מהפכני, שאף נתקבל בתחילה בהסתייגות ובחשדנות.
המפנה הגדול
בימים ההם שרר קיטוב חריף בין חלקי העם. היה נתק בין תלמידי החכמים ולומדי התורה ובין פשוטי העם. מציאות זו גרמה להמוני העם להיגרר יותר ויותר אחר הגויים שסביבם, והדבר הגביר עוד יותר את התרחקות הלמדנים מהם.
גם לומדי התורה עצמם, אף ששקדו לילות כימים על התורה, לקו ביובש רוחני. היו חסרות להם השמחה, ההתלהבות, הדבקות שאליה מגיעים על-ידי תפילה. ההתמקדות היתרה בלמדנות פיתחה אישיות שכלתנית, קרה ונטולת חיוּת.
הבעש"ט חולל את המפנה הגדול. הוא הרעיף אהבה על היהודים הפשוטים, שנתרחקו מאורה של היהדות. הוא קירבם אליו, גילה להם שגם הם יכולים להיות קרובים אל ה' ותורתו, ועורר את הנקודה היהודית הפנימית הטמונה בהם.
לתלמידי החכמים, שתורתם ותפילתם נעשו שגרה יום-יומית נטולת חיוּת, הביא הבעש"ט את אור החסידות, שהפיחה בהם רוח-חיים חדשה. הם התמלאו שמחה, חיוּת, התלהבות. פתאום חשו את האושר שבעבודת ה'. כל תפילה, כל שורה בתורה וכל מצווה, קיבלו טעם חדש ורענן.
תרומתה של החסידות אינה מצטמצמת לעושר הרוחני העצום של אמָרות, סיפורים, ניגונים והוויי. היא יצרה עולם חדש גם מהבחינה הרעיונית. החסידות לימדה שעבודת ה' אינה מצטמצמת ללימוד תורה, תפילה וקיום מצוות, אלא יהודי נדרש לעבוד את בוראו בכל פרט של חייו. הקב"ה מצוי לא רק בבית-הכנסת, אלא גם באכילה, בשתייה, בעבודה ובמנוחה.
כמו אהבת בן
הבעש"ט החדיר בנו את משמעותה של אהבת ישראל אמיתית. היכולת והצורך לאהוב רשע גמור ממש כשם שאוהבים צדיק גמור. הבעש"ט לימד שאהבת ישראל קשורה בעצם המהות היהודית, בעצם היות היהודי בנו-יחידו של הקב"ה, חלק א-לוה ממעל ממש. כשם שהורים אוהבים את בנם-יחידם, בלי קשר למעשיו, כך צריך לאהוב כל יהודי.
אנו נהנים כיום לא מאורו של הבעש"ט בלבד, אלא גם מאורם של תלמידיו וממלאי מקומו. בדורות שלאחר מכן הוסברה והורחבה תורת החסידות (במיוחד בתורת חסידות חב"ד, שגילה רבי שניאור-זלמן מלאדי), וכיום היא נגישה לכל אחד ואחת. החסידות פתוחה לכול, במאות ספרים, בכל הרמות.
גדולי החסידות קישרו את תאריך לידתו של הבעש"ט – ח"י באלול – עם עניין החיוּת. היום הזה מחיה ומפיח רוח-חיים בחודש אלול. תורת החסידות, שגילה הבעש"ט, מעניקה לנו יכולת להתקרב אל הקב"ה בחודש אלול מתוך אהבה ושמחה, ולזכות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
הבעש"ט הפיח בנו רוח חיים. ציונו במז'יבוז' )צילום: באוהלי צדיקים(
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
