חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ג באב התשע"ט, 24/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סליחה, מחילה וכפרה מתוך שמחה וטוב לבב
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 997 - כל המדורים ברצף
לבקש ולרצות דבר אחד בלבד
כלו כל הקיצין
סליחה, מחילה וכפרה מתוך שמחה וטוב לבב
פרשת ניצבים וילך
כל האומר דבר בשם אומרו
הלכות ומנהגי חב"ד
מועד הנחת תפילין / הצמדת היו"ד לבית

הרבי קרא לראש הישיבה מארצות-הברית לנסוע ל"מערת המכפלה" ולבקש סליחה מיצחק-אבינו עליו-השלום * חידוש הרבי על פי אדמו"ר הזקן – הנפגע צריך ליזום פיוס * איך מתקנים פגיעה בנשיאי החסידות? * כשהרבי הצביע על אופני תיקון לפגיעה, וקרא ברבים לפוגעים לעשות תשובה מתוך שמחה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

פגיעה בקדושי ארץ

כתב המהר"ם מרוטנברג (ח"ד סימן קלב):

"יש עון גדול ועונש רב לשלוח ידו בקדושים אשר בארץ [=שוכני עפר] כמו שמצינו (חגיגה כב,ב) שרבי יהושע לא אמר אלא בושני מדבריכם בית שמאי ואמרינן כל ימיו הושחרו פניו מחמת התעניות... יקבל תשובה... וטוב לו" [הדברים הובאו בשו"ת הרשב"א (ח"א סתתנ"ה)].

ובשלטי גיבורים בבא מציעא לג,א (מדפי הרי"ף) הוסיף להביא תשובת מהר"ם מרוטנבורג אודות – "אחד שחירף שוכני עפר... יש לו ליקח מנין ולילך על קיברו ולבקש מחילה מן המת", ודייק מלשונו כי המבייש צריך ללכת ממש על קברו.

אמנם בשם רבינו יחיאל הביא "אם מביישים לאדם לאחר מותו אין צורך לילך על קברו אלא [=יבקש מחילה] במקום שביישו. ואף על פי ש... הלך רבי יהושע ונשתטח על קבר בית שמאי... יש לומר שרבי יהושע לפנים משורת הדין עשה".

בעקבות המהר"ם מרוטנבורג פסק הרמ"א (חושן משפט סימן תכ סל"ח): "המדבר רע על שוכני עפר, צריך לקבל עליו תעניות ותשובה ועונש ממון כפי ראות בית דין. ואם קבורים בסמוך לו ילך על קבריהם ויבקש מהם מחילה, ואם הם רחוקים ישלח שם שלוחו".

לפנים משורת הדין

בחורף תשכ"ח התקיים בארצות-הברית כנס מסוים, שבמהלכו אחד הנואמים (ששימש בתפקיד "ראש ישיבה") פער פיו נגד הרבי ותנועת ליובאוויטש, וקישר זאת עם יצחק אבינו שאהב את עשיו כי ציד בפיו...

בהתוועדות של ש"פ ויצא וש"פ וישלח התייחס הרבי לדברים הללו ואמר, כי על אותו נואם לקחת עמו מניין אנשים לנסוע לקברו של יצחק במערת המכפלה ולגשת למקום הידוע כאוהל יצחק ולבקש שם מחילה.

ולמרות דעת רבינו יחיאל "שרבי יהושע לפנים משורת הדין עשה" – אמר הרבי – הרי מדובר בראש ישיבה שממנו נדרשת הנהגה של לפנים משורת הדין!...

להקדים לסלוח...

חידוש גדול מצינו בדברי הרבי על יסוד דברי אדמו"ר הזקן: חובת ההשתדלות לסיים את המריבה היא דווקא על הנפגע!

וכך כותב הרבי (כ"ד כסלו תשמ"ג – 'היכל מנחם' כרך ג' עמ' לט):

הגיעה שמועה מוזרה, אשר מאז המאורע דלפני שנתיים (פיטורין וכו') שרוי בכעס על פלוני-בן פלוני, ובמילא פגע ביחסיו עם חב"ד בכלל וכו' וכו',

ומבלי להכנס כלל לעצם העובדא (ובפרט לעורר מחדש מחלוקות ומתח וכו') – כיון שהכל מודים במצות אהבת ישראל (ועיין תניא פרק ל"ב) הוראת אדמו"ר הזקן במכתבו המפורסם (אגרת-הקדש) סימן ב' בסיומה) – שהמשתדל בזה ביותר והמתחיל צריך-להיות הנפגע "וכולי כו' אחיהם כמים הפנים וגו'".

ובודאי כוונת אדמו"ר-הזקן לעשות בכיוון זה באמת, ולא פון יוצא וועגן [=לצאת ידי חובה בלבד] והובטחנו יגעת ומצאת.

וכבר הצבעתי ('אספקלריא' מצורף לגליון כפר חב"ד מס' 1300 עמ' 28) על מקור בדרך-אפשר בסוגיית הגמרא ביומא פז,א: ר' זירא כשהיה לו דין ודברים עם מישהו שפגע בו היה עובר ושונה ומשלש פעמים רבות וממציא עצמו לפני מי שחטא לו אולי יבקש ממנו מחילה וימחל לו.

וכן מעשה של רב "אלך אני לפייסנו" – את (הקצב) שפגע בו.

שלא ייוותר רושם כלל

בשנת תשכ"ב כתב הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין לרבי על אדם מארץ-הקודש, שדיבר נגד הרבי ואחר כך התחרט, ופנה לרב זוין וביקש תיקון על כך. הרב זוין החליט, אפוא, לפנות לרבי ולהציע בפניו את הנושא.

בכ' אייר תשכ"ב (אגרות-קודש כרך כב עמ' רכה) השיב לו הרבי:

במענה למכתבו מט"ז אייר, בנוגע ... שדבר עמו וכו', והנה באם חושש הנ"ל לדברים בהנוגע אלי, יסיח דעתו מזה לגמרי, כי אין זה מעניני כלל (ענינים של קפידא וכו').

ורק שכיון שמעורר בנוגע לצדקה, יתן כ"ה ל"י [=25 לירות-ישראליות] לישיבת תורת אמת.

באם החשש הוא לדברים הפוגעים חס-ושלום בכבוד כ"ק מו"ח אדמו"ר או כ"ק אביו אדמו"ר [מוהרש"ב] – זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע – יורהו כבוד-תורתו על-פי תורה מה שעליו לעשות בזה,

ומה שבידי הוא, שאזכירו על הציון הקדוש שהנ"ל לא יעשה רושָם כלל,

ובהנוגע להפרשה לצדקה בקשר עם זה, יפריש כפי נדבת לבו. וכל המרבה וכו' ובלבד שיהיה בטוב לבב.

ויהי רצון שבכל האמור אך בטוב הנראה והנגלה יבשר.

בכבוד ובברכה.

כפרה בזכות הנחת-רוח

כשמונה שנים קודם לכן (י"ד שבט תשי"ד) כותב הרבי לאדם מסוים (אגרות-קודש כרך ח' עמ' קסז):

במענה על מכתבו מראש-חודש שבט. נבהלתי לקרות בו אשר באיזה שנים לפנים נמלטו מפיו מלים הפוגעים בכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל.

ומה שכתב אודות התיקון בזה, מובן שבטח כוונתו לאחרי החרטה גמורה מכל וכל, הנה לכל לראש נוסף על שמירת התקנות הנ"ל והליכה באורחותיו לעצמו, עליו להשתדל להשפיע בסביבתו שיתחילו ללמוד תורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר וללכת באורחותיו, ותקנותיו בשיעורי חומש תהלים ותניא בפרט, וכשישפיע לכל הפחות על עשרה אנשים שילמדו תורתו וישמרו תקנותיו הרי הנחת רוח דשפתותיו דובבות בשני עולמים וכפסק רז"ל יכפר על ענין מבהיל הנ"ל. והשם יתברך יצליחו לבשר טוב.

מוטב שיעשו תשובה בהקדם!

בשנת תשמ"ג אירע אירוע בלתי רצוי של פגיעה על-ידי קנאים, בעקבות כך תבע הרבי בשיחת שבעה עשר בתמוז (לקוטי שיחות כרך כג עמ' 309 ואילך):

מכיוון ש"אמת מארץ תצמח" – הרי בוודאי שסוף-כל-סוף תתגלה זהותם כו', אלא שניתנה להם הברירה להודות על מעשיהם ולחזור בתשובה, ואז – "מודה ועוזב ירוחם", "ושב ורפא לו", שהרי הקדוש-ברוך-הוא "נותן יד כו' " – גם לאלו שהתנהגו בעבר באופן בלתי-רצוי, כאשר חוזרים בתשובה, ועד שנפעל אצלם העילוי ד"בעלי תשובה" שהם בדרגא נעלית יותר מאשר צדיקים... והרי הבטיחה תורה ש"לא ידח ממנו נדח", ואם-כן בוודאי שיחזרו בתשובה!... מכיון שנמצאים אנו ב"עקבתא דמשיחא" הרי בהכרח שיחזרו בתשובה "בגלגול זה"!

..מוטב להם שלא ימתינו, אלא יחזרו בתשובה בהקדם האפשרי, כך שעל-ידי-זה יהיה גם ענין של קידוש השם קודם!

ויעשו זאת מתוך שמחה וטוב לבב – כמדובר כמה-פעמים שאם כל עניני התורה ומצוותיה צריכים להעשות מתוך שמחה וטוב לבב, הרי על-אחת-כמה-וכמה שכן הוא כאשר מדובר אודות מצות התשובה [להעיר מאגרת התשובה סוף פרק יא: שצריך-להיות כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה], שהיא מצוה נעלית יותר – שהרי בכחה לתקן ולהשלים את כל עניני התורה ומצוותיה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)