חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ג באב התשע"ט, 24/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מועד הנחת תפילין / הצמדת היו"ד לבית
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 997 - כל המדורים ברצף
לבקש ולרצות דבר אחד בלבד
כלו כל הקיצין
סליחה, מחילה וכפרה מתוך שמחה וטוב לבב
פרשת ניצבים וילך
כל האומר דבר בשם אומרו
הלכות ומנהגי חב"ד
מועד הנחת תפילין / הצמדת היו"ד לבית

הקדמת התחלת הנחת תפילין

בלקוטי שיחות חכ"א עמ' 357 (ובאג"ק חכ"ג עמ' פט) נדפס מענה הרבי1 לשאלה כיצד יש לנהוג כשבתוך ב' החודשים הקודמים לבר-מצוה – אשר נוהגים להתחיל אז בהנחת תפילין – חל חול המועד2:

"התחלת הנחת תפילין – יכול3 להתחיל שבוע מקודם מהרגיל – ויהא בשעה טובה ומוצלחת".

הובא גם בספר שערי הלכה ומנהג4, ובספר שלחן מנחם5. בס' שלחן מנחם, בהערה ו, הביאו מהמסופר בלקוטי דיבורים6 שהחינוך (הגלוי) של אדמו"ר מהוריי"צ בהנחת תפילין (חודשיים לפני הגיעו למצוות בי"ב תמוז) התחיל ביום י"א אייר. ולכאורה הטעם לכך הוא כי באמצע חודשיים אלו חל חג השבועות, שאז אין מניחים תפילין. ומה שהקדים רק ביום אחד, על אף שחג השבועות הוא שני ימים, הוא מפני שבקביעות של אותה שנה (תרנ"ג) חל יום א' דשבועות ביום הש"ק, ועל כן אין להקדים יותר מיום אחד, עכ"ד.

אמנם לפי כללי הלוח, יום א' דחג השבועות אינו חל כלל בש"ק7. וניתי לוח ונחזי. בשנת תרנ"ג הייתה קביעות יום י"ב תמוז ביום שני, כסיפור אדמו"ר מהוריי"צ8, וחג השבועות חל בימי ראשון ושני, וי"א אייר חל ביום חמישי9.

נמצא שלמרות ששני ימי חג השבועות חלו בימות החול, הקדים הנחת תפילין רק ביום אחד. וא"כ לא ידוע טעם הנהגה זו, וצ"ע אם אפשר ללמוד ממנה על אחרים שחל אצלם יו"ט (או ר"ה ויוה"כ) בתוך חודשיים אלו.

__________________________

1)     מיום ז' שבט תשכ"ד. וא"כ מדובר שחג הפסח חל בתוך החודשיים האמורים. ואמנם באותה שנה חל יום א' ויום ח' דחה"פ ביום הש"ק, ולהשלים זאת די לכאורה בשבוע (6 ימים נטו), ועצ"ע אם בקביעות אחרת צריך בחו"ל ח' ימים. וכן באם חל חה"ס באמצע חודשיים אלו, שהוא ח' ימים באה"ק וט' בחו"ל, האם זה מספר הימים שצריך להוסיף להנחת תפילין.

2)     הוספת המו"ל בשולי הגיליון שם.

3)     צריך ביאור הלשון "יכול", דמשמע שאין זו הוראה (אף שעצם הענין הוא "הוראה לרבים" להתחיל להניח חודשיים לפני הגיעו למצוות, 'היום יום' ב' מנ"א), או מנהג (הנ"ל נדפס בס' המנהגים עמ' 4), או הבהרת פרטים בהוראה ובמנהג, אלא רק שאם רוצה בכך, יכול להשלים את השבוע החסר ע"י שמתחיל להניח שבוע מוקדם יותר.

4)     או"ח ח"א עמ' עח.

5)     או"ח ח"א עמ' קז.

6)     ח"א עמ' 214.

7)     שהרי "לא בד"ו פסח", וקביעות היום בשבוע של א' דחג השבועות זהה ליום ב' דחה"פ ("א"ת ב"ש").

8)     ספר השיחות קייץ ה'ש"ת עמ' 156.

9)     ולא כמסופר בלקוטי דיבורים שם – יום ראשון. ואולי נפלה שם טה"ד.

שלא תזוז היו"ד מהבית

איתא בזוהר פ' פינחס1: "דבעי לאזדהרא דלא יעדי יו"ד, שהוא קשר תפילין של יד, מן התפילין עצמם"2. וכתב מוהר"י צמח3, דצריך שלא תזוז היו"ד לעולם, אפילו בהיותם מונחין בתוך הכיס, והביא הוכחה ע"ז מדברי הרב [=האר"י] ז"ל.

וגם לפי מה שסופר בשם הרבי4, שהראה לאנ"ש שהרבי מהוריי"צ נהג "לקפל את הרצועות של-יד ככנפי-יונה, אלא שהקשר של-יד נשאר מחוץ לרצועות. כלומר: הרצועה כרוכה על התיתורא, כשהקשר מושמט הצידה", עדיין ניתן להצמיד את הקשר לתיתורא5, ולא להרחיקו ממנה.

______________________

1)     דף רלו ע"ב.

2)     שער הכוונות, סוף דרושי התפילין.

3)     הובא בשערי תשובה סי' כז ס"ק ד [בשו"ע השלם ס"ק ה].

4)     מביקורו של הרבי בפאריז בשנת תש"ז, ע"י הרב שלום דובער שי' בוטמן, 'התקשרות' גיליון תלט עמ' 18.

5)     בשו"ת תשורת שי (סימן צג) כתב, דהיו"ד של הקשר יהיה דבוק להבית שהפרשיות בתוכו, אבל בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' יד) כתב, דגם אם דבוק למעברתא – די, דגם המעברתא נקרא תפילין והוא מין אחד עם הבית, ובפרט שעיקר הדין שלא תזוז הוא רק זהירות בלשון השולחן ערוך, עיי"ש [ילקוט יוסף (תשס"ד) שם ס"ק ו. ולפלא שלא נכנסו לדון בזה בפסקי תשובות, באבן השהם ובשו"ע הזהר שם]. ועצ"ע ליישב זאת גם לפי מש"כ בשו"ע אדה"ז (סי' לב סעיף עז) ש"הבתים הם הנקראים תפילין ולא התיתורא" (עיין בשו"ת אבני נזר הנ"ל ובשו"ת ארץ צבי ח"א סי' קו).


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)