בשבת שלפני ראש השנה קוראים תמיד את פרשת ניצבים. ראש השנה נרמז במילים הפותחות את הפרשה: "אתם ניצבים היום". הכוונה ב'היום' היא ל'הַיום', בה' הידיעה, יום הדין הגדול. ועל כך התורה אומרת "אתם ניצבים", כלומר, עמידתכם יציבה ובטוחה, כשל מי שזוכה בדין.
מדוע נרמז ראש השנה בשבת הקודמת לחג ולא בשבוע שבו ראש השנה חל? הלוא ראש השנה חל בשבוע של פרשת האזינו (או וילך), וכבר בתפילת מנחה של השבת שלפניו קוראים את הפרשה הבאה. מדוע אפוא מזכירים את ראש השנה קודם זמנו?
שני עניינים בשבת
כאן אנו נוגעים בשאלה אם השבת סוגרת את השבוע או דווקא פותחת אותו. במובן אחד השבת מסיימת את השבוע. כך מצאנו בשבת הראשונה, כאשר "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם", ואז "וינח ביום השביעי". לפי זה השבת היא יום המנוחה שבא אחרי ששת ימי העבודה. גם מאמר רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" מבטא את התפיסה שהשבת היא הסיום והתוצאה של ששת ימי החול.
אך אנו מוצאים גם גישה שנייה, שעל-פיה השבת פותחת את השבוע. הזוהר אומר שמן השבת מתברכים כל ימי השבוע. הכוונה כאן לימים שאחרי השבת, שכולם מקבלים את הברכה מן השבת הקודמת להם. במובן זה השבת היא בבחינת ראשית השבוע.
ראש השנה כבר כאן
מבין שני ההיבטים האלה, הקיימים במהותה של השבת, עיקר מעלתה היא בהיבט השני – בהיותה היום שממנו מתברכים כל ימי השבוע. היבט זה נעלה מהיותה של השבת היום החותם את השבוע הקודם. כך מוסבר גם בתורת הקבלה, שעיקר עניינה של השבת הוא היותה בחינת ה'בינה', שהיא מקור השפע של ה'מידות'.
לכן בשבת הקודמת לראש השנה קוראים את עניינו של ראש השנה – "אתם ניצבים היום", לשון הווה. השבת הזאת כונסת בתוכה גם את ראש השנה, ולכן כבר בשבת אנחנו בבחינת "ניצבים היום".
הכוח לעקור הרים
התורה נוקטת את הביטוי 'ניצבים' ולא 'עומדים' וכדומה. המילה 'ניצבים' היא כמו "ניצב מלך". אין זו עמידה רגילה אלא עמידה מלכותית. אם בכל השנה בני ישראל מכונים 'בני מלכים', הרי בראש השנה "כל ישראל מלכים הם" (כלשון הזוהר).
בתורת הקבלה והחסידות מוסבר שבליל ראש השנה, עם החשכה, הבריאה כולה חוזרת אל שורשה העליון, וגם מלכותו של הקב"ה עולה ומתכנסת במקורה הראשון. בראש השנה אנו ממליכים מחדש את הקב"ה ומעוררים בו רצון מחודש לקיים את העולם ולמלוך עליו. הכוח לעשות זאת הוא בזכות היותנו 'מלכים'. למלך כוח רב, כפי שהגמרא אומרת שמלך יכול אפילו לעקור הר. זה הכוח שניתן ליהודים, לעקור את כל הדברים המפריעים להם במילוי שליחותם, ולהשיג כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
(תורת מנחם כרך לד, עמ' 294) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
