שאלה: מדוע נוהגים לכרוע ולהשתחוות על הארץ בתפילות הימים הנוראים?
תשובה: בקהילות רבות נהגו להשתחוות ב'עלינו' שבחזרת הש"ץ בתפילת מוסף של הימים הנוראים (כשאומרים "ואנחנו כורעים..."), וכמו-כן ב'סדר העבודה' במוסף של יום הכיפורים (באותם מקומות שבהם היה הציבור משתחווה בבית המקדש). הכריעה מבטאת ביטול מוחלט של האדם כלפי הקב"ה.
מכיוון שיש איסור מן התורה להשתחוות על 'אבן משכית' מחוץ למקדש יש להציע על רצפת בית-הכנסת שטיח, מחצלת, פיסת בד או נייר וכדומה, כדי להשתחוות. אם אין דבר-מה שמפסיק בין האדם ובין רצפת אבן (ויש מחמירים אפילו ברצפת קרשים) אסור להשתחוות כשהפנים על הרצפה. אפשר להניח את הטלית שתפריד בין הפנים ובין הקרקע, או להשתחוות על הספסל.
שליח הציבור עומד בתפילתו רחוק מעט מן התיבה או העמוד, או שמניחים עמוד נוסף לפניו, ומסייעים לו להשתחוות ולקום בחזרה למקומו בלי להפריד את רגליו.
הספרדים כורעים רק ביום הכיפורים, והאשכנזים גם בראש השנה (המהרי"ל נפל גם אז על פניו, וכן מנהג חב"ד. ויש הנמנעים מזה בראש השנה).
יש מקומות שבהם אין כורעים ב'סדר העבודה' כשיום הכיפורים חל בשבת, כמו שאין נפילת אפיים (ו'אבינו מלכנו') בשבת. חב"ד והספרדים כורעים גם אז.
התימנים, התוניסאים וכמה מקהילות ספרד אינם כורעים כלל. אולי כדי שלא להידמות למוסלמים, המרבים בכך בתפילותיהם.
מקורות: רמב"ם הל' ע"ז פ"ו ה"ז וכס"מ שם. רמ"א או"ח סו"ס קלא וסי' תרכא ס"ד, ונו"כ. א"א מבוטשאטש סי' תרכא, ומטה אפרים שם סט"ו. פסקי תשובות סו"ס קלא וש"נ. ילקוט יוסף מועדים עמ' 109. ס' המנהגים-חב"ד עמ' 57. מהרי"ל – מנהגים עמ' רצז. לוחות: א"י ו'דבר בעתו'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
