שאלה: מתי ראוי לעסוק בהחזרת ארבעת המינים לאריזותיהם אחרי אמירת ה'הושענות'?
תשובה: באמירת 'הושענות' (ובפרט בהקפת הבימה) אוחז כל הקהל בידיו את ארבעת המינים. עם סיום ה'הושענות' יש צורך להחזיר את ארבעת המינים לאריזותיהם, כדי לשמור עליהם למשך שאר כל ימי החג.
רבים נוהגים לעסוק בסידור הלולב ומיניו מיד אחרי ה'הושענות', אולם באותה שעה מתחיל שליח הציבור לומר קדיש, ובאותו זמן "צריך לשמוע לכוון על מה הוא עונה, כמו שצריך לכתחילה לשמוע ולכוון לברכה שעונה עליה אמן" (ו"אפילו להרהר בדברי תורה אסור בשעה שהחזן אומר קדיש"), "ואין צריך לומר שלא יעסוק בדבר שצריך לשום ליבו אליו, ואפילו הוא דבר מצווה... שנמצא פונה לבבו...".
לכן יש להמתין עד תום אמירת הקדיש ורק אז לעסוק בסידור ארבעת המינים ואריזתם.
כך כתבו הפוסקים גם באשר לקיפול הטלית והתפילין: "ואנשים שנוהגין לקפל הטלית ותפילין ולהניחן בתיקן בעת אמירת קדיש, לא יפה הן עושין, דמאוד יש לכוון בעניית אמן יהא שמיה רבא...". ויש להמתין לפחות עד אחר עניית אמן של "דאמירן בעלמא", שהיא מעיקר הקדיש.
וכך כתבו גם באשר לברכת כוהנים: "ועכשיו, שהמנהג לומר לכוהנים בירידתם מן הדוכן 'יישר [כוח]!', מהנכון שלא יֵרדו הכוהנים מהדוכן עד לאחר שיסיים השליח ציבור קדיש, כדי שלא יתבטלו הכוהנים והעם מעניית 'אמן, יהא שמיה רבא' ושאר 'אמנים' על-ידי זה, כמו שמצוי". וכך נהגו הכוהנים אצל הרבי מליובאוויטש, שהמתינו עד סיום קדיש תתקבל.
מקורות: שו"ע ונו"כ סי' תרס. פר"ח סו"ס סח. שו"ע אדה"ז סי' נו ס"ד, קד ס"ה, קפג סי"ד ו-רסח סי"ז. משנ"ב סי' כה ס"ק נו, נו ס"ק א, קכח ס"ק ס. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
