מאמרים נוספים בפרשה
	להיות מוכנים לגאולה
	לרדת כדי לעלות
	ההפרעות מחשלות
	למה הוסיפו איסורים וסייגים?
	לא לגעור; למצוא את הטוב
	להפוך חושך לאור
	המטרה – ביטול הנדרים
	בשיתוף עם הקב"ה
	מלחמת ה' – ביטול המדון
	להיות כלי ראוי לאור הקדושה
	תופעה מופלאה: מספרים עגולים
	לומדי התורה כמקור השראה
	מהפך בכפר
	כל החיים במסע
	כל החיים - ב"מסע"
	מבט חדש בתום המסע
	לכל 'מסע' יש תכלית
	הנשיא הוא הכול
	זכות הישיבה בעבר הירדן
	תפילתו של כוהן גדול

שלש הערים תתנו מעבר לירדן (במדבר לה,יד)

כידוע, נחלקה ארץ-ישראל לשנים-עשר השבטים, מלבד שבט לוי שלא קיבל נחלה כשאר השבטים. מה בכל-זאת קיבל שבט לוי? בפרשתנו התורה מצווה את בני-ישראל לתת ללוויים "מנחלת אחוזתם ערים לשבת, ומגרש לערים סביבותיהם".¹ הערים הללו, על המגרשים שסביבותיהן, היו נחלתם של הלוויים.

בהמשך מפרטת התורה את ערי הלוויים: "שש ערי המקלט... ועליהם תתנו ארבעים ושתיים עיר".² כלומר, בסך-הכול קיבלו הלוויים ארבעים ושמונה ערים, שמתוכן היו שש ערי-מקלט.

היכן היו שש ערי-המקלט? מפרשת התורה: "שלוש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלוש הערים תתנו בארץ כנען".³

למה שם?

אנו זוכרים, מהפרשה הקודמת, כי בני ראובן גד וחצי מנשה ביקשו ממשה רבנו להשתקע בעבר הירדן, ותגובתו של משה על כך הייתה קשה. הוא הוכיחם בחריפות רבה, ואף הישווה אותם למרגלים. מכאן, שהקב"ה אינו שבע-רצון מהתיישבות בעבר הירדן. והנה, כאן הוא מורה להנחיל ללוויים שלוש ערים דווקא בעבר הירדן!

אכן, היה צורך בערי מקלט באותו אזור, מאחר שחלק מהעם התגורר שם. אך מדוע היה חשוב שדווקא הלוויים יתיישבו באותן ערים, ובמיוחד כאשר אנו יודעים שתפקידם של הלוויים התמקד בעבודה בבית-המקדש?

הלוויים אוהבי הארץ

השאלה מתחזקת על-פי הידוע, שהלוויים הצטיינו בחיבת הארץ. שבט לוי לא נטל חלק בחטא המרגלים, אשר הניאו את לב העם מהכניסה לארץ. הלוויים לא שעו להם, וביטאו בכך את אהבתם העזה לארץ-ישראל ואת רצונם להיכנס אליה.⁴ למה דווקא אותם הושיב הקב"ה בעבר הירדן?!

אלא בנקודה זו עצמה טמונה התשובה:

דווקא משום שכל שבט לוי הצטיין בחיבת הארץ ולא נכשל בחטא המרגלים, ניתנה להם נחלה מיוחדת בעבר הירדן, בדוגמת ירושת הארץ לעתיד-לבוא. בזמן הגאולה ינחל עם-ישראל את ארצות קיני קניזי וקדמוני⁵, כפי שנאמר בתורה, שאז "ירחיב ה' אלוקיך את גבולך".⁶ הישיבה בעבר הירדן יש בה מעין טעימה מאותה התרחבות שתהיה לעתיד-לבוא.

טעם הגאולה

אם-כן, בכך שהקב"ה העניק ללוויים שלוש ערים בעבר הירדן, באה לידי ביטוי הזכות הגדולה שניתנה להם, לחוש את טעמה של ירושת הארץ השלמה כפי שתהיה בזמן הגאולה.

דברי המוסר שהטיף משה רבנו לשבטי ראובן גד וחצי מנשה היו משום שהם ביקשו לגור בעבר הירדן כדי שיהיה מרעה טוב לצאנם, ועל כך מצא לנכון להוכיחם; אולם עצם הישיבה בגבולות ההבטחה, יש בה הכנה לתקופה העתידה, כאשר ארץ-ישראל כולה, לא רק ארץ שבע האומות אלא ארץ עשר האומות, תינתן לעם-ישראל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כח, עמ' 216)

----------

1) במדבר לה,ב.

2) שם, ו.

3) שם, יד.

4) ראה רש"י במדבר א,מט (וראה דברי דוד ועוד שם). רש"י במדבר יד,כט. וראה באר מים חיים ודברי דוד ועוד לפירוש רש"י דברים א,כג. ואין כאן מקומו.

5) ספרי דברים יב,כ. רש"י דברים יט,ח. בראשית רבה סוף פרשה מד. רמב"ם הלכות רוצח פרק ח הלכה ד (וראה שם הלכות מלכים פרק יא הלכה ב). ועוד.

6) דברים יב,כ. יט,ח.