מאמרים נוספים בפרשה
	איך עולים תוך כדי ירידה?
	השמחה בפרשת לך-לך
	מהותו של יהודי
	יהודי צריך ללכת תמיד
	הולכים אל היעד
	הציווי הראשון ליהודי הראשון
	שלושה מזבחות
	למה מבקשים שכר?
	האוצרות חבויים בקרקע
	תמימות של יהודי
	לא להיבהל מהצער
	ברית נצחית, ירושה נצחית
	כל אחד הוא ראשון
	למה המתין אברהם?
	היהדות מתחילה בניסים
	המילה - יסוד כל המצוות
	קניינים של הבורא
	אדם לעמל יולד
	מצווה בלי הפסקה
	מהות הירידה של אברהם

והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם (בראשית יז,יג)

חז"ל אומרים¹ שהאבות קיימו את כל התורה כולה. על אברהם אבינו נאמר² שקיים אפילו את תקנת עירוב תבשילין. נשאלת אפוא השאלה, מדוע לא הזדרז לקיים מצווה כה גדולה וחשובה כמצוות מילה, אלא המתין עד שנעשה בן תשעים ותשע שנה, שאז ציווהו הקב"ה על המילה?

התשובה טמונה בשוני שבין המצוות שקיימו האבות לפני מתן תורה למצוות שאנו מקיימים לאחר מתן תורה. אמנם האבות קיימו את המצוות, אבל הדבר היה בכוחם האישי. אלה היו מצוות של בני-אדם - אמנם צדיקים וקדושים, אבל בני-אדם - עם המגבלות האנושיות הטבעיות.³ לעומת זאת, המצוות שלאחר מתן תורה יש בהן כוח אלוקי שלמעלה ממגבלות הבריאה.

מקלות כתפילין

יש כמה השלכות הלכתיות להבדל זה, ואחת מהן: המצוות שלנו מקדשות את המציאות הגשמית, לעומת מצוותיהם של האבות שנשארו במישור הרוחני בלבד. למשל, כשיהודי נוטל עור גשמי ועושה ממנו תפילין, מתקדש העור הזה ונעשה חפץ של מצווה; ואילו כאשר האבות קיימו מצווה בחפץ גשמי כלשהו, לא חדרה הקדושה לתוך גשמיותו של החפץ ולא קידשה אותו.

מוסבר בספר הזוהר⁴, שיעקב אבינו, על-ידי פעולותיו במקלות, השרה בעולם את האורות האלוקיים הקדושים של מצוות תפילין. כלומר, אותה קדושה שאנו יוצרים על-ידי הנחת תפילין, יצר יעקב על-ידי המקלות. ובכל-זאת, התפילין נשארות קדושות גם לאחר שמסיימים להניחן, ואילו המקלות נשארו מקלות גשמיים כשהיו.

זאת, משום שיעקב אבינו קיים את המצווה בכוחותיו-הוא ולא בכוח הציווי האלוקי, ואין בכוחו של אדם בשר-ודם לחולל שינוי במציאות העולם ולהפוך דבר גשמי לחפץ ששורה בו קדושה אלוקית.

כוח לבנים

מצד שני, למצוות של האבות יש יתרון חשוב, שכן הן סללו לפנינו את הדרך והעניקו לנו כוח לקיים את המצוות שלאחר מתן תורה.⁵ על כך אמרו חז"ל⁶: "מעשי אבות סימן לבנים". אין זה רק סימן, אלא גם מתן כוח לבנים.

משום כך היה צורך שלפחות מצווה אחת יקיימו האבות לא בכוחותיהם-הם בלבד, אלא בכוחו של הקב"ה ועל-פי ציוויו. זוהי מצוות מילה. לכן לא קיים אברהם אבינו מצווה זו מעצמו, אלא המתין שהקב"ה יצווהו עליה, משום שאת המצווה הזאת יש לקיים דווקא בכוחו של הקב"ה.

ברית בבשר

על מצוות מילה נאמר⁷: "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם". בכך באה לידי ביטוי מטרת כל המצוות - שהקדושה האלוקית ("בריתי") תחדור לתוך המציאות הגשמית ("בבשרכם"), ותעמוד שם בקיום נצחי ("לברית עולם").

בכוחה של מצוות מילה יכולות המצוות של האבות להיות 'סימן לבנים', ולאפשר לנו, הבנים, להחדיר את הקדושה האלוקית לתוך המציאות הגשמית ולהכין את העולם כולו לגאולה השלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 757)

----------

1) קידושין פב,א.

2) יומא כח,ב.

3) ראה שיר השירים רבה פרשה א, על פסוק לריח שמניך וגו': כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו וכו'.

4) חלק א קסב,א. וראה תורה אור בראשית כג,ג.

5) ראה תורה אור ריש פרשת לך, ופרשת יתרו ד"ה משה ידבר. תורת חיים שם.

6) אור התורה ריש פרשת לך. וראה רמב"ן בראשית יב,י.

7) פרשתנו יז,יג.