מאמרים נוספים בפרשה
	תמיד אפשר לחזור
	אור לישראל גם בגלות
	בני-ישראל כצבאות ה'
	כיבוש הזמן
	המצווה הראשונה - לחולל חידוש
	שתי מצוות לפני החירות
	המבחן החשוב שלפני הגאולה
	תהליך הלידה של עם-ישראל
	כל בית יהודי - משכן ומקדש
	אין יהודי רחוק מדי
	פתח קטן שעושה את כל ההבדל
	לשחוט גשמיות ולאכול מסירות-נפש
	אות זיהוי על פתח הבית
	מה קרה בחצות הלילה?
	שכר עבודה במצרים
	הכוח לגאולה
	חג החירות ופדיון הבן
	דור המחר
	ארבעה שלבים ביציאה ממצרים
	נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
	להגיע לחירות אמיתית
	כך מתכוננים לצאת ממצרים

החודש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב,ב)

המצווה הראשונה שנצטווה עם-ישראל כעם היא מצוות 'קידוש החודש', שעליה נאמר בפרשתנו¹: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". התורה מצווה את עם-ישראל לקבוע את ראשי החודשים על-פי ראיית המולד, ובית-דין הוא הקובע והמקדש את ראש-החודש.

העובדה שזו המצווה הראשונה שניתנה לעם-ישראל מלמדת על מרכזיותה. רש"י² גם מביא בתחילת פירושו לתורה את דברי רבי יצחק, השואל מדוע התורה נפתחת בסיפור הבריאה ולא במצווה ראשונה זו³, ומעצם השאלה עולה חשיבותה של המצווה.

זמן קדוש

עיקר מהותן של מצוות התורה היא להחדיר את הקדושה האלוקית לתוך ענייני העולם. את המצוות מקיימים על-ידי שימוש בחפצים גשמיים, ועל-ידי המצוות מתקדשים הדברים הללו, ובכך חודרת קדושה לתוך המציאות הגשמית.

ייחודה של מצוות קידוש החודש בכך, שהיא פועלת במישור של הזמן. באמצעות מצווה זו נהפך יום רגיל לראש-חודש, יום שיש בו קדושה מיוחדת. כאשר בית-דין מחליט לקבוע יום מסויים לראש-חודש, הוא מחדיר קדושה לתוך מישור הזמן, והופך את הזמן מרצף סתמי לבעל משמעות קדושה.

יהודים מקדשים

בנקודה זו יש למצוות קידוש החודש יתרון מיוחד על המצוות האחרות. בכל מצווה, החדרת הקדושה היא רק בתחום מסויים של המציאות, ויש בזה דרגות שונות: יש חפצים שנעשים 'תשמישי קדושה'; יש דברים שתרומתם לקדושה היא בכך שיהודי משתמש בהם לשם-שמים; יש דברים שהם רק בבחינת מכשיר לקיום המצווה וכדומה.

אולם מצוות קידוש החודש משפיעה על כל המרחב של הזמן - כאשר בית-דין קובע שראש-החודש הוא ביום מסויים, יש לכך השפעה על כל החודש, ואף על מעגל השנה כולו, שכן גם עיבור השנים נעשה על-פי בית-דין.

זמן יהודי

יתרון נוסף של מימד הזמן הוא בכך, שהזמן הוא לכאורה מחוץ לשליטתו של האדם. אי-אפשר לקצרו או להאריכו, למהרו או לעכבו, והוא חל על הכול בשווה. ואף-על-פי-כן נותן הקב"ה ליהודי כוח לקדש את הזמן ולעשותו 'זמן יהודי', זמן שקשור עם קדושה ועם התורה ומצוותיה.

על-ידי 'כיבוש' זה של הזמן מחישים וממהרים את כיבושו של העולם כולו תחת מלכות הקדושה, ועד לכיבושה של ארץ-ישראל בגשמיות כפשוטה, בביאת משיח-צדקנו, שהוא גם יקבץ את נידחי ישראל⁴, ואז תשוב הסנהדרין לירושלים, ויתחדשו דיני קידוש החודש⁵, בגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 59)

----------

1) יב,ב.

2) וראה תנחומא באבער בראשית יא. ילקוט שמעוני על הפסוק החודש (רמז קפז). גרסת מדרש לקח טוב ריש פרשת בראשית.

3) ראה גם פירוש רש"י פרשתנו יב,א "מצווה ראשונה".

4) רמב"ם הלכות מלכים ריש פרק יא ובסוף הפרק שם.

5) רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ה הלכה א (אבל ראה הלכה ג שם. וראה בארוכה השגות הרמב"ן לספר המצוות שם. ושקלו וטרו בכמה מקומות ביישוב דעת הרמב"ם. ואין כאן מקומו).