מאמרים נוספים בפרשה
	תמיד אפשר לחזור
	אור לישראל גם בגלות
	בני-ישראל כצבאות ה'
	כיבוש הזמן
	המצווה הראשונה - לחולל חידוש
	שתי מצוות לפני החירות
	המבחן החשוב שלפני הגאולה
	תהליך הלידה של עם-ישראל
	כל בית יהודי - משכן ומקדש
	אין יהודי רחוק מדי
	פתח קטן שעושה את כל ההבדל
	לשחוט גשמיות ולאכול מסירות-נפש
	אות זיהוי על פתח הבית
	מה קרה בחצות הלילה?
	שכר עבודה במצרים
	הכוח לגאולה
	חג החירות ופדיון הבן
	דור המחר
	ארבעה שלבים ביציאה ממצרים
	נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
	להגיע לחירות אמיתית
	כך מתכוננים לצאת ממצרים

ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה (שמות יב,יב)

על מכת בכורות אנו מוצאים בתורה שני ביטויים. פעם אחת אומר הקב"ה¹: "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים", ופעם אחרת הוא אומר²: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה".

ההבדל בין שני הביטויים: 'יוצא' מבטא יציאה מיוחדת ומכוונת אל המקום, ואילו 'ועברתי' פירושו - פעולה שבאה כאילו באקראי, אגב מעבר במקום למטרה אחרת.

ואכן, רש"י מפרש את המילה "ועברתי" על-פי המדרש³: "כמלך העובר ממקום למקום, ובהעברה אחת כולן לוקין". כלומר, המלך עובר במקום לצורך מטרה אחרת, ובתוך כך הוא מעניש את החוטאים.

יציאה לצורך הצלה

בליל הפסח נעשו אפוא שני דברים: האחד, יציאה מיוחדת של הקב"ה לתוך מצרים, כדי לגאול את עם-ישראל, והאחר, הענשת בכורי מצרים, פעולה שנחשבת פעולת-אגב לעומת המטרה הראשונה.

מה הייתה מטרתה העיקרית של יציאת הקב"ה למצרים? - היא נועדה להציל את היהודים ששקעו כל-כך בטומאת מצרים, עד שבלילה זה, שבו נצטוו להקריב את קרבן הפסח ולא לצאת מבתיהם, הלכו הללו לבתי שכניהם המצרים. אף-על-פי-כן ירד הקב"ה כדי להבחין בין המצרים ובין היהודים ולהציל גם את היהודים הללו.

אהבת הקב"ה לעמו

פעולה זו מביאה לידי ביטוי את האהבה העצומה של הקב"ה לעם-ישראל. אפשר לשער את מצבו הרוחני של יהודי, שאף-על-פי שראה את תשע המכות שספגו המצרים ואף שנצטווה על-ידי הקב"ה להקריב את קרבן הפסח ולהישאר בביתו בלילה הזה, בכל-זאת יצא מהבית והלך להתרועע עם המצרים. וכי יש פחיתות גדולה מזו?!

ואף-על-פי-כן מגלה הקב"ה את אהבתו לעמו, ויורד להציל אפילו את הפחותים שבעם-ישראל. לשם כך הקב"ה יורד בעצמו למצרים - "אני ולא מלאך, אני ולא שרף"⁴ - ועובר מבית לבית, כביכול, כדי לשלוף מתוך טומאת מצרים את היהודים ששקעו לתוכה.

לצאת ולקרב

מפעולתו של הקב"ה עלינו ללמוד כיצד להתייחס ליהודי שני. יש המוכנים ללמד תורה ולקרב יהודי שני למצוות, אך זאת רק בתנאי שאותו יהודי מוכן לבוא לבית-המדרש ללמוד ולשמוע. אבל לצאת מבית-המדרש וללכת אל אותם יהודים שנמצאים בתוך 'טומאת מצרים' - זאת לא.

מלמדנו הקב"ה, שאפילו בשביל יהודים כאלה הוא עצמו יוצא ממרום שבתו ובא לקרבם ולגאלם. כך צריכים גם אנו ללכת אפילו אל היהודים שנמצאים בדרגה הנמוכה ביותר, לבוא אליהם, למקום ולדרגה שבה הם שרויים, לספר להם על אהבת הקב"ה אליהם ולקרבם לאור התורה.

כך נגאלים כל ישראל מהגלות - "ואתם תלוקטו לאחד-אחד בני-ישראל"⁵, וזוכים לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 45)

----------

1) שמות יא,ד-ה.

2) שם יב,יב.

3) מכילתא על הפסוק וכן להלן יב,כג.

4) מכילתא שם. לשון ההגדה של פסח פסקה ויוציאנו.

5) ישעיה כז,יב. וראה רש"י ניצבים ל,ג "אוחז בידיו ממש איש-איש כו'".