מאמרים נוספים בפרשה
	תמיד אפשר לחזור
	אור לישראל גם בגלות
	בני-ישראל כצבאות ה'
	כיבוש הזמן
	המצווה הראשונה - לחולל חידוש
	שתי מצוות לפני החירות
	המבחן החשוב שלפני הגאולה
	תהליך הלידה של עם-ישראל
	כל בית יהודי - משכן ומקדש
	אין יהודי רחוק מדי
	פתח קטן שעושה את כל ההבדל
	לשחוט גשמיות ולאכול מסירות-נפש
	אות זיהוי על פתח הבית
	מה קרה בחצות הלילה?
	שכר עבודה במצרים
	הכוח לגאולה
	חג החירות ופדיון הבן
	דור המחר
	ארבעה שלבים ביציאה ממצרים
	נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
	להגיע לחירות אמיתית
	כך מתכוננים לצאת ממצרים

והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת (שמות יג,יד)

לאחר ניסי יציאת מצרים ומכת בכורות, מופיעה בסיום פרשתנו¹ המצווה לקדש את הבכורות. בעניין זה אומרת התורה: "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים". זו המצווה להעביר את המסר גם לבני הדור הבא.

המילה "מחר" דורשת הסבר. לשם מה רואה התורה לפרט מתי תבוא אותה שאלה של הבן? בכל זמן שהבן שואל, יש להשיב לו.

הכול מהתחלה

תשובה על כך מופיעה ברמז בפירוש רש"י²: "יש מחר עכשיו ויש מחר לאחר זמן". רש"י מביא כדוגמה את הפסוק בספר יהושע³: "מחר יאמרו בניכם לבנינו". שם מסופר, שבתום כיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים, כאשר שבו בני גד ובני ראובן ובאו ליטול את נחלתם בעבר הירדן, הקימו שם מזבח והסבירו, שהוא נועד לשמש זיכרון לבנים, שעלולים לקום ולשאול: "מה לכם ולה' אלוקי ישראל".

כלומר, המילה 'מחר' מסמלת כאן דור חדש, שאינו מכיר כלל את הוויית הדור הקודם והוא אפילו חש זרות וניכור להכרתו של הדור הקודם. לדור זה יש לספר הכול מההתחלה ולקרבו למורשת האבות.

שאלות של הבהרה

דבר זה רמוז בדברי רש"י: "יש מחר עכשיו ויש מחר לאחר זמן".

כלומר, יש 'דור המחר' שהוא בכל-זאת 'של עכשיו'. הוא מרגיש קרוב לעולמם של הוריו, שואף להמשיך את דרכם ולחיות על-פי אמונתם.

גם הוא שואל שאלות ביהדות, שכן הוא 'בן' ואינו יודע דברים רבים, אבל אלה שאלות של הבהרה. הוא מבקש לדעת ולהבין מה עושים, איך עושים ולמה עושים, כדי שיוכל לעשות ולקיים את הוראות התורה מתוך שמחה והכרה. בעניין זה ברור למדי שיש להשיב לו על שאלותיו ולהסביר לו את עולמה של היהדות.

שאלות של ניכור

אבל יש "מחר לאחר זמן" - זהו 'דור המחר' ששייך לזמן אחר ולתקופה אחרת. זה דור שאין לו קשר ושייכות לעולמם של הוריו ולחיי אמונתם. השאלות שלו באות לא רק מחוסר ידיעה, אלא גם מתוך תחושה של התנכרות לחיי היהדות.

וכאן מחדשת התורה ומורה לנו, שגם 'בן' כזה, מכיוון שהוא 'בנך', מוטלת עליך האחריות להשיב לו על שאלותיו באהבה ובסבלנות ולהכניסו תחת כנפי השכינה. גם הבן הזה הוא בנו-יחידו של הקב"ה, וחובה עלינו לקרבו לאביו שבשמים ולהביא אליו את אור התורה.

כאשר משקיעים אהבה ותשומת-לב בכל סוגי ה'בנים', מקימים "צבאות ה'"⁴ שיזכו בקרוב ממש להיכנס לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 61)

----------

1) יג,יד.

2) על-פי מכילתא כאן ותנחומא פרשתנו יג.

3) כב,כד. וראה שם, כז-כח.

4) שמות יב,מא.