כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל (שמות יט,ג)

לקראת מתן התורה על הר-סיני אמר הקב"ה למשה רבנו¹: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל". מי הם "בית-יעקב"? - נאמר במדרש²: "אלו הנשים". והמדרש מפרש, שבציווי לגברים נאמר "ותגיד" - בלשון קשה, ואילו בציווי לנשים כתוב "תאמר" - בלשון רכה.

אין זה ההבדל היחיד בדרך מסירת ציווי ה' בין הגברים לנשים. במכילתא מצויין הבדל נוסף: לנשים נצטווה משה למסור "ראשי דברים" בלבד, ואילו לגברים הוטל עליו למסור "דקדוקי דברים", כלומר - את כל פרטי הפרטים.

יסודות וכללים

במבט ראשון נראה, שיש כאן כעין הפחתה בערך הנשים - להן אומרים את דברי התורה בלשון רכה, וגם מוסרים להן דברים קלים וקצרים בלבד, מתוך הנחה שדעתן קצרה ושיהיה להן קשה להבין ולקלוט את כל דקדוקי התורה.

אך כשמדייקים בדברי המכילתא, עולה גישה שונה לחלוטין. "ראשי דברים" אין פירושם דברים קלים, אלא משמעותם - יסודות וכללים.³ כלומר, הקב"ה ציווה את משה רבנו למסור לנשים את כללי התורה ויסודותיה, שמהם מסתעפים כל פרטי ההלכות, שאותן נצטווה לפרט לפני הגברים.

מעלת הנשים

הכללים והיסודות הם עצם התורה. כך היה הסדר גם בגילוי עשרת הדיברות - בתחילה נאמרו שני הדיברות הראשונים⁴, 'אנוכי' ו'לא יהיה לך', שהם "כללות כל התורה כולה", שכן 'אנוכי' כולל את כל רמ"ח מצוות-עשה, ו'לא יהיה לך' כולל את כל שס"ה מצוות לא-תעשה.⁵ רואים אנו אפוא, שהכללים מכילים את העצם והמהות של כל התורה כולה.

הנשים קיבלו את עצם התורה, בכך שלהן נאמרו הכללים והיסודות של התורה, ואילו הגברים קיבלו את הפרטים והדקדוקים, שמדרגתם נחותה יותר. לפי זה נראה, שבדברים אלה מדגישה התורה דווקא את מעלתן של הנשים.

האמונה מאירה

הטעם לכך הוא, שאצל הנשים מאירות האמונה התמימה ויראת השמים ביתר גילוי.⁶ הקב"ה ברא את הנשים כך, שהשכל לא ישתלט על אישיותן, וממילא לא יפגע ולא יחליש את תוקף האמונה התמימה שבהן. לכן הן קשורות יותר לעצם התורה, ולכן גם השייכות לעם-ישראל נקבעת דווקא על-פי האם ולא על-פי האב (מי שאימו יהודי - אף הוא יהודי, ואילו מי שאימו אינה יהודייה, אף-על-פי שאביו יהודי - אינו יהודי).

מעלה זו של הנשים קשורה גם לגאולה: כשם שביציאת מצרים נגאלו בני-ישראל בזכות הנשים הצדקניות שבאותו הדור, כדברי חז"ל⁷, כך "כימי צאתך מארץ מצרים, אראנו נפלאות"⁸ - גם הגאולה העתידה באה בזכות נשים צדקניות, ונזכה ללמוד את תורתו של משיח, שיגלה לכולנו את ה'כלל גדול' שבתורה - את עצם פנימיות התורה, תיכף ומיד ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 93)

----------

1) שמות יט,ג.

2) מכילתא על הפסוק. ילקוט שמעוני כאן (רמז רעו). שמות רבה פרשה כח,ב.

3) על-דרך לשון המשנה שהוא "דבר קצר וכולל עניינים רבים" (רמב"ם בפירוש המשניות בהקדמה דיבור המתחיל "אחר כן ראה להסתפק").

4) סוף מכות.

5) תניא פרק כ.

6) ראה אור התורה (יהל אור) תהילים עמוד תלה. נ"ך כרך ב עמוד תתקכז.

7) סוטה יא,ב. במדבר רבה פרשה ג,ו.

8) מיכה ז,טו.