ביום אכלני חורב וקרח בלילה (בראשית לא,מ)
בפרשתנו מסופר כיצד יהודי אחד ויחיד הלך לארץ זרה. הוא הגיע לשם חסר-כול. מלכתחילה חשב שיהיה לו רכוש רב, כי עזב את בית אביו מצוייד בכל טוב וברכוש נכבד; אך בדרך תפשו אליפז בן עשיו, שאביו שלחו להרגו, ויעקב הצליח לשכנעו להותירו בחיים ולהסתפק ברכושו. כך נותר יעקב ללא פרוטה - "כי במקלי עברתי את הירדן". ועם זה צעד יעקב לדרכו בלב קל, כי היה לו ביטחון גמור בקב"ה.
בבואו לחרן גילה יעקב שאין לו על מי להישען, אפילו לא על קרוביו. דודו, לבן, רימהו. בכל-זאת לא איבד את ביטחונו בקב"ה. אכן, הדבר ארך שנים רבות וחייב עמל קשה – "ביום אכלני חורב וקרח בלילה" – אבל בסופו של דבר השיג עושר רב, ובעיקר זכה שתהיה "מיטתו שלמה": כל ילדיו צמחו וגדלו כראוי, שלמים, צדיקים.
דווקא יעקב הצליח
יש כאן תופעה מופלאה: לאברהם היה בן צדיק – יצחק, אך נולד לו גם בן אחר, ישמעאל. אף ליצחק היה בן טוב, יעקב, אך נולד לו גם עשיו הרשע. אברהם ויצחק הקימו את ביתם וילדו את ילדיהם בארץ-ישראל ולא בגלות, ועם זה קרה שנולדו להם בנים כישמעאל ועשיו.
לעומת זאת, יעקב, ילדיו נולדו בגלות. לא היה להם כלל במי להיעזר. הוא עבד עבודה קשה, ובה-בעת נדרש לשמור על בניו ובנותיו – שנים-עשר ילדים – שלא יקלטו את אורח-החיים של חרן, ולהפך, שיספגו את התורה שהוא קיבל מאבותיו ומרבותיו. ובכל-זאת, דווקא יעקב הצליח בכך.
עושר בגשמיות וברוחניות
בתנאים הקשים הללו הגיע יעקב ל"ויפרוץ האיש מאוד-מאוד" - הוא נעשה עשיר מופלג בגשמיות, ולצד העושר הגשמי השיג גם עושר רוחני – 'מיטתו שלמה': הוא זכה להוציא מהגלות את כל בניו ובנותיו, שלמים בחינוך שהעניק להם.
מצבו של יעקב אבינו משקף את גורלו של עם-ישראל לדורותיו. אנו רואים כי כל הבטחותיהן של אומות-העולם הן אין ואפס. אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים, שהקשר עמו הוא אך ורק על-ידי התורה ומצוות.
חינוך בלי פשרות
כשנחנך את ילדינו בדרך התורה של ישראל סבא, "עם לבדד ישכון" – בתלמוד תורה, בישיבות, בחינוך ליראת-שמים בלי פשרות, ברוח הערכים והמורשת שקיבלנו מאבותינו ומאבות-אבותינו – אזיי נזכה ל'מיטתו שלמה'.
דרך זו מבטיחה שבקרוב ממש נזכה כולנו, "בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו", לצעוד לקבלת פני משיח-צדקנו, וכשיבוא, נוכל לומר לו בגאון מוצדק: אלה חיילינו, הצבא שלנו, שנולד וגדל בכל תפוצות ישראל, ועם זה הם יהודים שלמים ומאמינים ומוכנים לגאולה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 63)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
