מאמרים נוספים בפרשה
	להפוך את הרע לטוב
	כוחו של הרע שמתהפך לטוב
	מנהיגי ישראל מול מנהיגי האומות
	הפיכת הקללה לברכה
	עוצמתם של יהודים
	בלעם מפריך את טענת לבן
	האבות והאימהות של הקיום היהודי
	משנאה בלי טעם לאהבה בלי טעם
	המעלות העצמיות של ישראל
	החיבה של עם-ישראל
	לחטוף מסירות-נפש
	הנבואה על שובה
	הצניעות של עם-ישראל
	נתברכו בזכות הצניעות
	המשיח יביא שלמות
	מה יעשה המשיח כשיבוא?
	הכרת המציאות העצמית
	גם כשכרע האריה - אריה הוא
	טענה שמטרתה להתיר איסור
	יראה ואהבה כנגד בלעם ועמלק

פרשת בלק

על יסוד הנאמר במשלי "שם רשעים ירקב"¹, הורו חז"ל², שאל לו לאדם לקרוא לבנו שם של אדם רשע. זאת, כדי שלא להנציח שם של רשע. לאור זאת מתעוררת תמיהה גדולה על פרשתנו, שנקראת על שמו של בלק הרשע.

אכן, גם פרשת קורח קרויה על שם חוטא, אך אי-אפשר כלל להשוות בין קורח היהודי, שבניו חזרו בתשובה (ככתוב: "בני קורח לא מתו"³), ושבסופו של דבר אף הוא חזר בתשובה, לבין בלק, שהיה גוי רשע, שונא ישראל "יותר מכל שונאים" (כדברי המדרש⁴). איך ייתכן אפוא שפרשה שלמה בתורה נקראת על שמו של רשע זה?!

אבי המשיח

בלק מסמל כריתה וניתוק מהקדושה. השם בלק הוא מלשון "בולקה"⁵, שמשמעותו כריתה ומוות.⁶ ומצד שני, השל"ה אומר⁷, שבלק היה חכם גדול (יותר מבלעם) וידע את שלשלת היחס של מלכות ישראל, "שהוא מלכות בית-דוד ומשיח, וידע כי זה העצום יבוא ממנו". ואכן, רות המואבייה, שממנה יצא דוד המלך ושמזרעה יהיה המשיח, הייתה מצאצאיו של בלק!

מתוך כך נראה, שבלק מציין סוג מיוחד של אור הקדושה - קדושה שנובעת מהפיכת הרע לטוב והמר למתוק. בראשיתו היה בלק ניגודה של הקדושה וסימל את הכריתה והניתוק ממנה, אבל בסופו של דבר יצאה דווקא ממנו הקדושה העליונה ביותר - דוד המלך ומשיח-צדקנו.

נחת-רוח למעלה

עבודת ה' מתחלקת לשני סוגים: עשיית טוב, והפיכת הרע לטוב. לימוד התורה וקיום המצוות - הם עשיית טוב בטהרתו. אך כאשר יהודי נלחם עם הרע, עד שהוא הופך אותו לטוב - זהו סוג שני בעבודת-ה', שיש ממנו נחת-רוח רבה למעלה.

כזאת היא, למשל, עבודת התשובה, שהופכת זדונות לזכויות ושמרוממת את בעל-התשובה לדרגה כה עליונה, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם.⁸

לסוג זה של עבודת ה' רומזת התורה כאשר היא קוראת פרשה בתורה על שמו של בלק. בלק של התורה אינו זה הרשע, אלא בלק שנתברר וניתקן, עד שממנו יוצאת מלכות דוד ומלכות המשיח. בלק מסמל אפוא את הפיכת הרע לטוב, עד לשיא הטוב.

לא להתעצב

בכך גם טמונה הוראה לכל יהודי: לפעמים, כשיהודי עושה חשבון-נפש בדבר מצבו האישי ומוצא שלא התנהג כראוי לבנו יחידו של הקב"ה, עלול הוא להיתפס לעצבות ולייאוש. אומרת לו התורה: אפשר להתגבר על הרע ואפילו להפוך אותו לקדושה, עד לתכלית הקדושה.

וכך, גם כאשר רואים יהודי שני, שבמבט ראשון הוא נראה כמי שנכרת ונותק חלילה מהקב"ה, צריך לדעת שהכוונה בזה היא, שיתהפך לטוב, עד שיגלה את ניצוץ משיח הקיים בו, ויקרב בכך את ביאת משיח-צדקנו והגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כח, עמ' 273)

----------
1) י,ז. וראה יומא לח,ב.
2) יומא לח,ב.
3) במדבר כו,יא.
4) תנחומא בלק ב. במדבר רבה פרשה כ,ב (כגירסת הרד"ל).
5) ישעיה כד,א.
6) כמבואר בדרושי הצמח צדק אור התורה במדבר עמוד תתק.
7) במדבר שסג,ב ואילך. הובא באור התורה שם עמוד תתקב.
8) ילקוט שמעוני בראשית פרק ב סימן כ.