מאמרים נוספים בפרשה
	לרומם את הארציות
	כיצד להכיר תודה
	שמחה שלמה
	יהודי כביכורים
	לתת לקב"ה את המובחר
	הביכורים כמשל לחיים
	מן הקצה אל הקצה
	שמחה בכל רגע
	בת-קול עונה לדברי היהודי
	הקשר בין יהודי לבוראו
	הולכים בדרכי הבורא
	כיצד יילך האדם בדרכי הבורא
	ניקוי כלים לקראת ראש-השנה
	הטוב הטמון בתוך הרע
	הקב"ה מתחרט על הגלות
	הברכות הנסתרות
	ניסים וחסדים
	הבנה לאחר ארבעים שנה
	מפתח הגשמים ומפתח הפרנסה
	עם-ישראל כאוצר גנוז

והיה אם לא תשמע (דברים כח,טו)

בפרשתנו¹ מופיעה פרשת ה'תוכחה', שבה מפורטות הקללות הנוראות שיינתכו על עם-ישראל אם לא ישמע בקול ה'. בפשטות אלה קללות קשות, אך על-פי הכלל² "אין רע יורד מלמעלה", בהכרח לומר, שאף הקללות אינן אלא ברכות, והן צופנות בפנימיותן טוב נאצל.

בעניין זה אנו מוצאים בדברי חז"ל שני ביטויים. האחד - "כל דעביד רחמנא - לטב עביד"³ (=כל מה שעושה הקב"ה - לטובה עושה); השני - "גם זו לטובה".⁴

דרגה אחת

האמרה הראשונה היא של רבי עקיבא. הגמרא⁵ מספרת, שרבי עקיבא הלך פעם בדרך והיו עמו חמור (לרכיבה), תרנגול (להעירו לתיקון חצות) ונר (ללמוד לאורו). הוא הגיע לעיר, ואנשיה לא הניחו לו להיכנס אליה, ונאלץ ללון בשדה. בלילה טרף אריה את החמור; חתול - את התרנגול; והרוח כיבתה את הנר. אמר רבי עקיבא: "כל מה שעושה הקב"ה - לטובה עושה".

בבוקר גילה, שבלילה התנפלו שודדים על העיר. הבין רבי עקיבא, שבזכות הדברים הרעים שאירעו לו - ניצל מידי השודדים. אם היה מתאכסן בעיר, היה נפגע על-ידי השודדים, ואם היה החמור נוער והתרנגול קורא והנר דולק, היו השודדים מבחינים בו ותופסים אותו.

כאן בא לידי ביטוי היבט אחד של הטוב הטמון ברע. אמנם קרו לרבי עקיבא דברים רעים ומצערים, אך הודות להם נמנע ממנו בסופו של דבר צער גדול לאין-ערוך. לכן התבטא במילים: "כל מה שעושה הקב"ה - לטובה עושה". כלומר: בסופו של דבר תצמח מכך טובה.

דרגה שנייה

הסיפור השני אירע עם נחום איש גמזו.⁶ חכמי-ישראל שלחוהו למסור למלך רומי מתנה - תיבה מלאה מרגליות. בדרך גנבו ממנו את המרגליות ומילאו את התיבה עפר. אך נחום אמר: "גם זו לטובה". כשראה מלך רומי את העפר - חפץ להענישו, אך הקב"ה שלח את אליהו הנביא בדמות אחד השרים, והלה אמר: "אולי זה העפר שבו ניצח אברהם אביהם במלחמותיו". מיד ניסו את העפר באחת המלחמות וניצחו בו את אויבי המלך. לאות תודה, העניק המלך לנחום הון רב ושילחו בכבוד גדול.

כאן הרע עצמו טמן בחובו טוב נפלא. לא זו בלבד שלא אירע לצדיק שום נזק ממשי, אלא ההפך מזה קרה - לו הביא את המרגליות, ייתכן שהמלך לא היה מקבלן (וכי חסרות באוצרו אבנים טובות?!); דווקא את העפר - קיבל. זהו הפירוש ב"גם זו לטובה" - אין כאן שום רע; הכול טוב.

זמן הגאולה

נחום איש גמזו היה רבו של רבי עקיבא. הוא מייצג דור שהיה קרוב יותר לזמן הבית. דורו של רבי עקיבא שייך יותר לימי הגלות. בזמן הבית ניתנה היכולת לראות את הטוב הצפון בכל דבר, גם בכזה הנראה רע; ואולם בזמן הגלות איננו יכולים לראות זאת, אלא רק את הטוב הצומח בסופו של דבר מן הרע.

אך בימים אלה, כשאנו עומדים על סף הגאולה, נזכה בקרוב לכך שהקב"ה יסיר את כל ההסתרים ונראה בעיני בשר את כל הטוב הנשגב שהיה טמון בכל הצרות והייסורים שעברנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 393)

----------

1) דברים כח,טו ואילך.

2) כן הוא בשל"ה קו,ב ובכמה מקומות בתורת החסידות (ראה תניא איגרת הקודש סימן יא). ובבראשית רבה פרשה נא,ג: "אין דבר רע כו'". וראה מדרש תהילים מזמור קמט.

3) ברכות ס,ב.

4) תענית כא,א. סנהדרין קח,ב.

5) ברכות שם.