מאמרים נוספים בפרשה
	חודש התיקון וההשלמה
	כוחה העצום של התשובה
	הרע קיים בשביל הטוב
	נותנים לך היום ברכה
	בפתח חודש אלול ניתנים כוחות
	קדושת המקדש
	ביטול מוחלט של האלילות
	המקום אשר יבחר ה'
	משמעות אכילת בשר
	מי יכול לאכול בשר?
	לנקות את הדם מהנפש
	"כמו שעשה הקב"ה"
	סימני כשרות בחיי יום-יום
	לשמוט את החובות
	צדקה תמורת צדקה
	לפתוח את הלב
	כשמעניקים, מעניק גם הקב"ה
	יהודים תובעים שהקב"ה עצמו ינחמם
	היתרון של מעשה האדם
	המקום הנבחר

עניה סערה לא נחמה (הפטרת השבת. ישעיה נד,א)

עומדים אנו בשבועות הנחמה, שבהם נקראות הפטרות הנחמה. השבת אנו קוראים את ההפטרה השלישית בסדרת 'שבע דנחמתא', והיא נפתחת בדברי הנביאים לקב"ה¹: "ענייה סוערה לא נוחמה".

ה'אבודרהם²' מסביר, שהפטרות הנחמה ערוכות כעין דו-שיח בין ישראל לקב"ה: בהפטרה הראשונה מצווה הקב"ה את הנביאים לנחם את עמו על החורבן³: "נחמו נחמו (את) עמי".

על כך באה תגובת כנסת-ישראל, בהפטרה השנייה⁴: "ותאמר ציון עזבני ה'" - אין היא מסתפקת בנחמת הנביאים, אלא רוצה שהנחמה תבוא מהקב"ה עצמו.

ואז, בהפטרה השלישית, מוסרים הנביאים לקב"ה את תגובת ישראל: "ענייה סוערה לא נוחמה" - העם אינו מסתפק בנחמה שלנו.

הקב"ה נענה

בהפטרה הרביעית מקבל הקב"ה את הטענה ואומר⁵: "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם" - קיבלתי את תביעתכם ואני מנחמכם בעצמי.

ואכן, בהפטרה החמישית והשישית מנחם הקב"ה עצמו את העם: "רני עקרה"⁶, "קומי אורי כי בא אורך".⁷

ולבסוף, בהפטרה השביעית, שמחים ישראל בנחמת הקב"ה⁸: "שוש אשיש בה'" - בקב"ה עצמו.

וכאן נשאלת השאלה: הלא הקב"ה יודע תעלומות; לפניו גלוי העתיד, וודאי ידע מלכתחילה שבני-ישראל לא יסתפקו בנחמת הנביאים. למה אפוא לא ניחמם מלכתחילה בעצמו אלא המתין עד שהעם יטען: "עזבני ה'"?

חסדים מכוסים

רצונו זה של הקב"ה - שעם-ישראל יגלה את רצונו להתנחם על-ידי הקב"ה בעצמו ולא על-ידי הנביאים - נובע מכך, שדווקא הדרישה הפנימית של העם מבטאת את ההכרה, שהחורבן והגלות לא היו עונש, אלא צפנו בחובם חסדים עליונים נסתרים.

בתורת החסידות נאמר⁹: "אין רע יורד מלמעלה". בתוך אסון החורבן מסתתרים חסדים עצומים ונעלים ביותר, שאינם מסוגלים לרדת לעולם הזה כחסד גלוי, אלא רק במסווה של ייסורים. זהו שנאמר: "אשר יאהב ה' - יוכיח". האהבה הפנימית הנפלאה של הקב"ה באה לידי ביטוי דווקא באופן של "יוכיח".

הנחמה הגדולה

כדי שהברכות הנעלות שבייסורים יתגלו, צריך להכיר שמדובר בברכות ולא בקללות. כל עוד רואה האדם בייסורים עונש וצרה, הדבר מפריע לו לראות את הטוב שבהם. השמחה בייסורים - היא המסייעת לגלות את הטוב שבהם, עד שיהיה טוב גלוי בעיני בשר.

לכן רצה הקב"ה, שישראל ידרשו שהקב"ה עצמו ינחמם. בדרישתם זו הוכיחו, כי אין הם תופסים את החורבן כעונש, אלא כחסד נסתר, ולכן אינם מסתפקים בנחמת הנביאים, ומבקשים לראות את החסדים הנפלאים, המגיעים מהקב"ה עצמו.

תביעה זו שלהם גורמת שהקב"ה עצמו ינחמם: "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם", נחמה שתתקיים במלואה בגאולה השלמה בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 133)

----------

1) ישעיה נד,יא.

2) בסדר הפרשיות וההפטרות.

3) שם מ,א.

4) שם מט,יד.

5) שם נא,יב.

6) שם נד,א.

7) שם ס,א.

8) שם סא,י.

9) כן הוא בכמה מקומות בדא"ח (ראה איגרת הקודש סימן יא). ובבראשית רבה פרשה נא,ג. וראה מדרש תהילים מזמור קמט.

10) משלי ג,יב.